רשות הגבלים עסקיים

משולחן הממונה


קישורים מהירים

פעולות אכיפה

רשות ההגבלים העסקיים רואה באכיפה הפלילית כלי מרכזי להרתעה מביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. תפיסת היסוד המנחה באכיפה פלילית היא עיקורו מיסוד של התמריץ של בעלי העסקים לעבור על החוק ולפגוע בתחרות.

פעילות האכיפה של רשות הגבלים עסקיים מורכבת מפעילות של מחלקת החקירות והמודיעין ופעילות של הצוותים הפליליים במחלקה המשפטית.

תפקידה של מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים הוא לחקור חשדות לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. במהלך החקירות נאספות ראיות, בהתאם לעניין ולנסיבות, אשר יאפשרו העמדת החשודים לדין על-ידי המחלקה המשפטית. הצוותים הפליליים במחלקה המשפטית מורכבים מפרקליטים המשמשים באי כוח היועץ המשפטי לממשלה בהגשה של כתבי אישום ובניהול הליכים פליליים בגין עבירות על החוק.

מחלקת החקירות כוללת צוותי מודיעין וצוותי חקירות ובהם חוקרים בעלי תארים אקדמיים במשפטים, בכלכלה, בחשבונאות ובמִנהל עסקים, ובראשה עומד עו"ד חיים ארביב, מנהל מחלקת חקירות.

חוק ההגבלים העסקיים קובע איסורים על בעלי עסקים. חלק מהאיסורים הללו מטופלים באופן פלילי על ידי הרשות – דהיינו – בעקבות עבירה על האיסורים הללו תיפתח חקירה פלילית ואם ימצאו ראיות מספיקות יועמדו לדין פלילי העסקים ומנהליהם.

מחלקת החקירות

מחלקת החקירות של הרשות חוקרת חשדות לביצוע עבירות על חוק ההגבלים העסקיים. במהלך החקירות נאספות ראיות לביסוס החשדות הנחקרים.

לביצוע תפקידם הוסמכו חוקרי הרשות, לפי סעיפים  45 ו-46 לחוק ההגבלים העסקיים:

  1. לדרוש מכל אדם להעביר לידיהם ידיעות, מסמכים, פנקסים ושאר תעודות שיש בהם כדי להבטיח את ביצועו של החוק
  2. לחקור כל אדם בשל עבירה לפי החוק,
  3. להיכנס לכל מקום שבו מתנהל עסק ולערוך בו חיפוש,
  4. על-פי צו שופט, להיכנס למקום המשמש למגורים ולערוך בו חיפוש,
  5. לתפוס כל חפץ שיש יסוד סביר להניח כי ישמש ראיה במשפט בגין עבירה על הוראות החוק,כמו כן, החוקרים רשאים לעכב, לעצור ולשחרר חשודים בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 .

בתום כל חקירה מחלקת החקירות מעבירה את חומר החקירה לידי המחלקה המשפטית של הרשות. המחלקה המשפטית, כבאת כוח היועץ המשפטי לממשלה, מחליטה בהתאם לחומר הראיות אם יש בנסיבות המקרה מקום להגשת כתב האישום נגד החשודים בביצוע העבירות, ומנהלת את ההליך המשפטי כאשר הוחלט על העמדה לדין

 

מחלקת החקירות כוללת צוותי מודיעין וצוותי חקירות עליהם נמנים חוקרים בעלי תארים אקדמיים במשפטים, בכלכלה, בחשבונאות ובמִנהל עסקים, ובראשה עומד, מנהל מחלקת חקירות ומודיעין.

מה אנו חוקרים

עיקר פעילותה של מחלקת החקירות נסוב סביב איתור וחשיפה של עברייני עבירות הסדרים כובלים בין מתחרים.

ס' 2(א) לחוק ההגבלים העסקיים מגדיר מהו הסדר כובל, ולפיו הסדר כובל הוא הסדר בין בעלי עסקיים בו אחד הצדדים מגביל עצמו באופן העלול לפגוע בתחרות.

ס' 2(ב) לחוק ההגבלים העסקיים, קובע כי הסדרים בין אנשי עסקים (מתחרים) הנוגעים ל:

  1. המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם.
  2. הרווח שיופק
  3. חלוקת השוק, כולו או חלקו.
  4. כמות הנכסים או השירותים בעסק, איכותם או סוגם.

 

כל אלה הינם הסדרים אסורים ובלתי חוקיים.

דוגמאות להסדרים כובלים ניתן לראות בבעלי עסקים שמתאמים את מחירי הטובין שהם מוכרים לצרכנים – כך למשל בעלי המאפיות הגדולות הואשמו והורשעו בתיאום מחירי הלחם האחיד.

דוגמא נוספת ונפוצה להסדרים כובלים אסורים היא תאום מחירים בין בעלי עסקים הניגשים למכרז.

הסדרים אלה שהוזכרו לעיל לעיתים מכונים בשם – קרטל.

 

יחד עם זאת יתכנו גם חקירות אחרות הנוגעות להתנהגות בעלי מונופולין וכן למיזוגים אסורים בין חברות.

הפרה של הוראות חוק ההגבלים יכולה להביא לענישה של עד 3 שנות מאסר, ואף 5 שנות מאסר אם התקיימו נסיבות מחמירות וכן לקנסות כבדים. היה ובמסגרת חקירה של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים מתגלות עבירות אחרות המופיעות ברשימת העבירות שחוקרי הרשות הוסמכו לחקור (עבירות מרמה, הפרת אמונים, זיוף) יחקרו העבירות הללו במסגרת חקירות עבירות ההגבלים העסקיים.

מחלקת החקירות מפעילה אמצעיים חקירתיים ומודיעיניים מורכבים באיתור עברייני הגבלים עסקיים.

בפרט, מחלקת החקירות שמה דגש לאיתור הסדרים כובלים הנוגעים לתיאום המחירים שיוצעו במכרזים.

מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים משתפת פעולה עם רשויות האכיפה הכלכליות השונות בעניינים אלה, וביניהן משטרת ישראל, רשות המיסים, רשות ניירות הערך ועוד, ולעיתים מתבצעות חקירות משותפות כאשר העניין מצדיק זאת.

 

תוכנית החסינות

רשות ההגבלים העסקיים מפעילה תכנית חסינות שתכליתה לעודד חברים בקרטל לחשוף את הקרטל.

בהתאם לתכנית, תאגיד המשתתף בקרטל או עובד התאגיד, שידווח ראשון על קיומו של הקרטל, טרם פתיחה בחקירה גלויה, יוכל ליהנות מחסינות אם ידווח על הקרטל ויעביר את מלוא המידע שבידיו.

קבלת החסינות מותנית בעמידת הפונה במספר תנאים המפורטים באתר הרשות. מצ"ב קישור.

 

חקירות בשנת 2015-6:

 

חקירת חשד להפרת הוראות לבעל מונופולין וניצול מעמד לרעה על ידי החברה המרכזית למשקאות קלים (יצרנית קוקה קולה בישראל): החקירה שהחלה בשנת 2014, נמשכה בשנת 2015 ובמהלכה תיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית.

חקירת תיאום מכרזים בתחום תשתיות הביוב: בפברואר 2015 נפתחה חקירה בחשד לתיאומי מכרזים בתחום תשתיות הביוב מול רשויות מקומיות בצפון הארץ. תיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית.

שיתוף פעולה עם משטרת ישראל: בדצמבר 2015 מחלקת חקירות של רשות ההגבלים העסקיים בשיתוף עם להב 433 פתחו בחקירת פרשה אשר שלובים בה חשדות לעבירות תיאומי מכרזים ושחיתות בתחום התשתיות. החקירה עודנה מתנהלת במחלקת חקירות.

חקירת הפרות הוראות צו מוסכם:  במהלך 2015, ולאחר שתיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית, נערכו פעולות חקירה נוספות בהמשך לחקירת הפרת הוראות הצו המוסכם שהוטלו על חברת "תנובה" במסגרת יחסיה עם רשתות השיווק הגדולות.

חקירת תיאומי מכרזים בתחום השרתים: תיק החקירה שעניינו חשדות לתיאומים רבים שבוצעו בין חברות מחשב שונות הועבר למחלקה המשפטית במהלך שנת 2014. בשנת 2015 בוצעו פעולות חקירה נוספות בתיק זה.

חקירת קרטל מפיצי הספרים: בהמשך לחקירה שנפתחה בשנת 2014 בחשד לתיאומי מכרזים, תיאומי מחירים וחלוקת שוק הפצת ספרי הלימוד הועבר תיק החקירה למחלקה המשפטית, ובמהלך שנת 2015 בוצעו בו פעולות חקירה נוספות.

חקירת חשדות להכתבות מחיר והסדרים כובלים בתחום אביזרי הסלולר: במאי 2015 נפתחה חקירה בעניין חקירת החשדות להכתבת מחיר ועשיית הסדרים כובלים בתחום אביזרי הסלולר בין חברת ג'י אס אמ קפיטל גרופ בע"מ וקמעונאים שונים בתחום. תיק החקירה הועבר למחלקה המשפטית ביולי 2015. בינואר 2016 יצאו מכתבי סגירת תיק לחשודים.

אכיפה פלילית בבית המשפט

קרטל ספרי הלימוד

רשות הגבלים עסקיים הגישה באוגוסט 2015 כתבי אישום נגד שש חברות להפצת ספרי לימוד ומנהליהן, בגין שורה של תיאומי מכרזים, לכאורה, שנעשו, על פי כתב האישום, בקשר עם פרוייקט השאלת הספרים, אשר נועד לסייע להורדת מחירי ספרי הלימוד בישראל.

על פי כתב האישום, תיאומי המכרזים כללו שש פרשיות שנמשכו על פני חמש שנים, במסגרתן מנהלי החברות תיאמו ביניהם הצעות מחיר למכרזים שהתקיימו בפיקוח משרד החינוך ופגעו ביכולת בתי הספר לקבל מחירים מוזלים עבור הספרים. במסגרת חקירת הרשות נחקרו המנהלים ובעלי החברות בחקירה סמויה, ובמאי 2013 הפכה החקירה פומבית. (ת"פ 54822-08-15 ו-54633-08-15)

 

תיאום מכרז בין יזמי נדל"ן על רכישת קרקע מהסוכנות היהודית

רשות הגבלים עסקיים הגישה בדצמבר 2014 ובינואר 2015 כתבי אישום כנגד מספר אנשי עסקים ועורך דין על תיאום מכרז בין יזמי נדל"ן שעסק ברכישת קרקע בירושלים מהסוכנות. הרשות הודיעה במסגרת כתבי האישום כי ישנה אפשרות שהתביעה תבקש להשית מאסר בפועל. כתבי האישום שהוגשו בתחילת 2015 היו כנגד עו"ד חיים נובוגרוצקי, מר פסח אייזנבך ומר דוד מינצברג.

כתבי האישום מתייחסים לאירוע שבמרכזו תיאום מכרז בין שתי קבוצות של יזמי נדל"ן לרכישת קרקע בשכונת גאולה בירושלים, עליו פעלה בין היתר ישיבת תלמוד תורה "המסורה". במאי 2007 יצאה חברת בת של הסוכנות היהודית בהליך התמחרות למכירת כשישה דונם בירושלים. על פי כתב האישום החשד הוא כי בטרם החל המכרז, הסכימו הצדדים כי קבוצה רוכשת אחת תשלם 1.2 מיליון דולר לקבוצה שניה, בתמורה לכך שזו האחרונה לא תתחרה במכרז ותדאג לכך שגם המתמודדים האחרים לא יתחרו.

על פי כתבי האישום, לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות הלא חוקיות הם פנו לעורך דין על מנת שזה יעלה אותן על הכתב. על פי כתבי האישום, ההסכם הלא חוקי היה מוסווה כ"פירוק שותפות", למרות שכלל לא התקיימה שותפות בין הצדדים. עוד על פי כתב האישום הצדדים התחייבו לשמור על ההסכמות בסודיות והסתירו את ההסכם המקורי במשרדו של עורך הדין. בסופו של יום, ובהתאם לתיאום הנטען בכתב האישום, הקבוצה הראשונה אכן זכתה בקרקע תמורת סכום של כ- 8.5 מיליון דולר.

מלבד כתבי האישום שהוגשו, הגיעה הרשות להסדר טיעון עם המתווך בהסדר. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם על עונש של 4 חודשי עבודות שירות כנגדו וקנס של 50,000 שקלים.

 חקירת הרשות נעשתה בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל והחלה בעקבות פסק דינה של כבוד השופטת מיכל אגמון גונן בה"פ (ת"א) 1181-09 אברהם צינוירט נ' אייזנברג אהרון מיום 31.10.10. פסק הדין ניתן לאחר שבין הצדדים התגלע סכסוך בדבר התשלום שקבוצת צינוירט הייתה אמורה להעביר לקבוצת אייזנברג. בית המשפט קבע כי מדובר בהסכם בלתי חוקי לתיאום מכרז ועל כן ההסכם הוא בלתי אכיף. (ת"פ 34971-01-15 ו- 66959-12-14)

 

גזר דין נגד ארגון הוטרינרים

בית המשפט המחוזי בירושלים, כבוד השופט משה יועד הכהן, גזר בחודש אפריל 2015 קנס בגובה 80,000 שקלים על ארגון הרופאים הוטרינרים בשל המלצה אסורה על מחירים. בנוסף, בית המשפט קבע התחייבות בגובה 150 אלף שקלים להימנע למשך 24 חודשים מלעבור עבירה על חוק ההגבלים העסקיים.

ההליך הפלילי החל בחקירת הרשות בחשד כי בשנים 2009 ו-2010 הפיץ האיגוד מחירון מומלץ מפורט בכל הנוגע לטיפול בחיות מחמד. כתב האישום הוגש בדצמבר 2014 ובחודש פבורואר 2015 הרשיע בית המשפט את הארגון לאחר שהודה בהפצת מחירים מומלצים בניגוד לחוק. (ת"פ 66680-12-14)

 

דחיית הערעורים בפרשת רוזנהויז-שופרסל

בית המשפט העליון דחה באוגוסט 2015 את ערעורם של שופרסל, אפי רוזנהויז ואלי גידור על הכרעת הדין בפרשה שעסקה בהפרות תנאי מיזוג ונסיון לבצע הסדר כובל. בית המשפט קיבל את ערעורו של גידור לעניין העונש.

בדצמבר 2008 ניסו רוזנהויז וגידור (מנכ"ל שופרסל וסמנכ"ל הסחר) לגרום לספקים של הרשת להפסיק מבצעי הנחות ברשת המתחרה מגה. בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט משה יועד הכהן) קבע בהכרעת הדין (בחודש דצמבר 2013) כי מדובר בהפרת תנאי המיזוג שנקבעו לרשת שופרסל ונסיון להסדר כובל. ביולי 2014 גזר בית המשפט המחוזי על רוזנהויז ארבע וחצי חודשי מאסר, מתוכם חודשיים מאסר בפועל, וקבע כי גידור ירצה חודש מאסר בפועל וחודש וחצי עבודות שירות. לרשת שופרסל קבע קנס בגובה 3 מיליון שקלים.

בית המשפט העליון דחה את הערעורים של הצדדים מלבד ערעורו של גידור על העונש, שהומר בשלושה חודשי עבודות שירות. 

>>איזה עיסקאות דורשות הגשת הודעה?
  1. המיזוג יוצר מונופולין - כתוצאה מהמיזוג חלקן של החברות המתמזגות בכלל הייצור, המכירה, השיווק או הרכישה של נכס מסויים ונכס דומה, או מתן שרות מסויים ושרות דומה, יעלה על מחצית, או על שיעור נמוך אם קבע כך השר, לענין מונופולין, לפי סעיף 26 (ג).
  2. הצדדים למיזוג מוכרים יותר ממאה וחמישים מיליון ₪ - מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד, בשנת המאזן שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 150 מליון ש"ח כאשר מחזור המכירות של כל אחת מהחברות הוא לפחות 10 מיליון ש"ח השר רשאי באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לשנות את הסכום האמור.
  3. אחד הצדדים לעסקה הוא בעל מונופולין - אחת החברות היא בעל מונופולין כמשמעותו בסעיף 26.
>>הסדר כובל, מהן החובות המעשיות?

החוק בישראל אוסר איסור מוחלט על עשיית הסדר כובל ללא קבלת אישור מאת בית הדין להגבלים עסקיים או ללא קבלת היתר זמני מאת אב בית הדין, או ללא פטור מקבלת אישור שנתן הממונה על הגבלים עסקיים. חובות נוספות המוטלות על הסדרים כובלים הינן:

  • חובת רישום: כל הסדר כובל, על פרטיו, חייב להירשם במירשם ההסדרים הכובלים, המנוהל על-ידי הממונה על הגבלים עסקיים.
  • חובת פרסום: כל בקשה להסדר כובל חייבת פירסום ברבים לאחר רישומה, קודם הבאתה לדיון בפני בית הדין להגבלים עסקיים.
  • חובת הוכחת טובת הכלל: צדדים להסדר חייבים להוכיח, כי ההסדר יתרום לטובת הכלל, או לפחות שיתרונותיו לכלל עולים על חסרונות אפשריים.
  • חובת קבלת אישור: מאת בית הדין להגבלים עסקיים, או היתר זמני מאת אב בית הדין, או פטור מקבלת אישור מאת הממונה על הגבלים עסקיים, וזאת לפני הפעלת ההסדר הכובל בצורה כל שהיא.

הממונה על הגבלים עסקיים רשאי לקבוע אם הסדר קיים או הסדר שהצדדים מבקשים להגיע אליו, הינו הסדר כובל. החולק על הקביעה רשאי לערור עליה לבית הדין. קביעת הממונה תהא ראיה לכאורה לנקבע בה בכל הליך משפטי.

הממונה על הגבלים עסקיים רשאי לפטור את הצדדים להסדר מהחובה לקבל את אישור בית הדין להסדר, כאשר שוכנע כי ההסדר מגביל באופן לא משמעותי את התחרות בעסקים. הממונה רשאי לבטל פטור שהעניק. על החלטת הממונה ליתן פטור או לבטל פטור ניתן לערור לפני אב בית הדין. החלטות בנושא פטורים תפורסמנה ברשומות.

>>כיצד מגדיר החוק מיזוג חברות?

"מיזוג חברות - לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע מרווחי החברה הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה.

>>מהו הסדר כובל?

המסגרת הכללית כהגדרתה בסעיף 2 (א) לחוק:

"הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר" .... אלא אם קיים

פטור לפי החוק או שהתבקש והתקבל אישור ביה"ד או הממונה לעריכת הסדר כובל.


המסגרת המצומצמת כהגדרתה בסעיף 2 (ב) לחוק:

יראו כהסדר כובל הסדר שבו הכבילה נוגעת לאחד העניינים הבאים: המחיר שיידרש, שיוצע או שישולם הריווח שיופק חלוקת השוק, כולו או חלקו, לפי מקום העיסוק או לפי האנשים או סוג האנשים שעמם יעסקו כמות הנכסים"

תבנית ההסדר

הסדר אופקי - הסדר בין מתחרים המספקים אותם נכסים או מעניקים אותו שרות.

הסדר אנכי - הסדר בין גורמים שקיימים ביניהם קשרי ספק-לקוח או ספק-מפיץ. 

>>מהי הגדרת מונופולין בחוק ההגבלים
  1. שליטה על למעלה ממחצית השוק - ריכוז של יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, או של יותר ממחצית מכלל מתן שרותים, או מכלל רכישתם, בידיו של אדם אחד...
  2. מונופולין איזורי - המונופולין יכול שיהיה באזור מסויים.
  3. מונופול השולט על פחות ממחצית - השר רשאי, לפי המלצת הממונה, לקבוע כי לגבי נכסים מסויימים או שרות מסויים, יראו כמונופולין ריכוז בשיעור נמוך ממחצית אם ראה כי למי שבידיו ריכוז כאמור יש השפעה מכרעת בשוק לגבי אותם נכסים או אותם שרותים.

קבוצת ריכוז - היה הריכוז האמור בסעיף קטן (א) או שנקבע לפי סעיף קטן (ג) נתון בידי שני בני אדם או יותר שאין ביניהם תחרות או קיימת ביניהם תחרות מועטה בלבד (להלן - קבוצת ריכוז), יראו את הריכוז כמונופולין ואת קבוצת הריכוז כבעל מונופולין..."

>>מהי משמעות הגדרת השוק הרלוואנטי?

אחד ממונחי היסוד בדיני ההגבלים העסקיים הוא "השוק הרלוואנטי". הגדרת השוק הרלוואנטי באה לתחום את מגוון המוצרים או השירותים אשר יש בינם תחליפיות מסוימת, ועל כן ניתוח כוחות השוק הפועלים בענף מסוים מחייב התייחסות ליצרני אותם מוצרים או נותני אותם שירותים. לשון אחר, תחימת השוק הרלוואנטי מאפשרת לבחון מי הם השחקנים הרלוואנטיים, למפות את מערכי הכוחות בינם ומשמעותם בהקשר של מאפייני השוק, וכך לזהות האם קיימים מעצורים וחסמים ליעילות זרימת המוצרים והשירותים. אחת ההגדרות המשפטיות הרווחות למושג "השוק הרלוואנטי" היא: הקבוצה הקטנה ביותר של מוצרים באזור גיאוגרפי נתון, אשר אם מוכריהם יחברו באופן היפותטי - בין באמצעות מיזוג ובין באמצעות הסדר כובל - יוכלו אלה להעלות את מחירי המוצרים, תוך העלאת רווחיהם.

הגדרה זו אינה פשוטה כלל ועיקר ומבחינה מהותית אף לוקה במלאכותיות מה. דומה, כי קשה ולעתים אף לא ניתן להפריד בין שווקים נפרדים, ולכאורה ניתן להציב את כל המוצרים והשירותים במרחב רציף רב- מימדים. המוצרים אשר הביקוש להם קשיח לחלוטין הם מעטים יחסית בחלק ניכר מהמקרים בחירות הצרכן מבוצעות ביחס לסלי מוצרים אשר כוללים הרכבי מוצרים ושירותים שונים, ובכך מטשטשת עבורו חשיבותו של מוצר מסוים.

שני מבחנים רווחים להגדרת השוק הרלוואנטי : האחד, תחליפיות הביקוש, מגדיר את קבוצת המוצרים שנכללת בשוק מנקודת המבט של הצרכן המבחן השני, תחליפיות ההיצע, מגדיר את היקף ההיצע לאותה קבוצת מוצרים. בין שני מבחנים אלה מושם הדגש הראשוני על תחליפיות הביקוש, כיוון שבעיקר באמצעות מבחן זה ניתן להגדיר את תחליפיות ההיצע. שהרי, רק משהוגדרה קבוצת המוצרים שנכללים בשוק, ניתן לעמוד על ההיצע בפועל ובכוח של קבוצה זו.

זאת ועוד, השוק הרלוואנטי מוגדר, מעצם טיבו, לאיזור גיאוגרפי נתון, שכן ככל שעלויות ההובלה עולות, מקבל המרחק בין היצרנים משמעות רבה יותר בהקשרו של ההיצע. על-פי-רוב, סוגיית השוק הגיאוגרפי היא פחות רלוואנטית בישראל, לאור היקפו הגיאוגרפי המצומצם.

>>מהם הגבלים עסקיים?

בשלהי שנת 1988 נכנס לתוקף חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988 אשר החליף את חוק ההגבלים העסקיים הישן משנת 1959החוק מבחין בין שלושה סוגי הגבלים עסקיים. הגדרתם המעשית היא:

  • הסדר כובל: הסדר בין בעלי עסקים שונים, אשר מטרתו לאפשרשיתוף פעולה ביניהם בענייני מחירים, דרכי ייצור, תחומי שיווק וכו,` או כל הסדר אחר העלול להפחית את התחרות בעסקים.
  • מונופולין: הספקת נכס או שירות ע"י בעל עסקים אחד השולט יחידי במגזר ניכר של השוק.
  • מיזוג חברות: רכישה של יותר מרבע מניות חברה או עיקר נכסיה בידי חברה אחרת, כאשר כתוצאה מהרכישה הופכות החברות המתמזגות למונופולין או כאשר מחזור המכירות של החברות המתמזגות ביחד עולה על סכום שנקבע בחוק או כאשר אחת החברות המתמזגות הינה בעל מונופולין.

 

>>מהם הפטורים החקיקתיים?

הסדר חקיקתי - הסדר שכל כבילותיו נקבעו על פי דין.

  • קניין רוחני -הסדר שכל כבילותיו נוגעות לזכות השימוש באחד הנכסים הבאים: פטנט, מדגם, סימן מסחרי, זכות יוצרים, זכות מבצעים או זכות מטפחים.
  • ניצול מקרקעין - הסדר בין מי שמקנה זכות במקרקעין לבין מי שרוכש את הזכות, שכל כבילותיו נוגעות לסוג הנכסים או השרותים בהם יעסוק רוכש הזכות באותם מקרקעין.
  • תוצרת חקלאית - הסדר שכל כבילותיו נוגעות לגידול ושיווק של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוגים אלה: פירות, ירקות, גידולי שדה, חלב, ביצים, דבש, בקר, צאן, עופות או דגים, אם כל הצדדים להסדר הם המגדלים או המשווקים בסיטונות. הוראה זו לא תחול על מוצרים שיוצרו מתוצרת חקלאית כאמור.
  • חברות קשורות - הסדר שהצדדים לו הם חברה וחברת בת שלה.
  • סוכן בלעדי - הסדר בין רוכש נכס או שרות לבין ספק, שכל כבילותיו הם התחייבות הספק שלא יספק נכסים או שרותים מסויימים, לשם שיווק, אלא לרוכש, ובהתחייבות הרוכש לרכוש אותם נכסים או שרותים רק מהספק, ובלבד שהספק והרוכש, שניהם, אינם עוסקים בייצור אותם נכסים או במתן אותם שרותים הסדר כאמור יכול שיהיה לכל שטח המדינה או לחלק ממנו.
  • תובלה ימית ואווירית - הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בינלאומית בים או באויר, או לתובלה בינלאומית משולבת בים, באויר וביבשה, ובלבד שכל הצדדים לו הם - מובילים בים או באויר או, מובילים בים או באויר, ואיגוד בינלאומי של חברות תעופה או ספנות שאושר לענין זה על ידי שר התחבורה.
  • מכירת עסק - התחייבות של מוכר עסק, בשלמותו, כלפי רוכש העסק שלא לעסוק באותו סוג עסק, כשההתחייבות אינה בניגוד לנוהגים סבירים ומקובלים.
  • ארגון עובדים או מעבידים - הסדר שארגון עובדים או ארגון מעבידים צד לו וכל כבילותיו נוגעות להעסקתם של עובדים ולתנאי העבודה.
>>מהם שיקולי בית הדין למתן אישור?
  • התייעלות - יעול הייצור והשיווק של נכסים או שרותים, הבטחת איכותם או הורדת מחיריהם לצרכן.
  • אבטחת אספקה - הבטחת היצע מספיק של הנכסים או שרותים לציבור.
  • תחרות הוגנת - מניעת תחרות בלתי הוגנת העלולה להביא להגבלת התחרות באספקת הנכסים או השרותים שבהם עוסקים הצדדים להסדר, מצד אדם שאינו צד להסדר.
  • התמודדות מול מונופול - מתן אפשרות לצדדים להשיג אספקה של נכסים או שרותים בתנאים סבירים מידי אדם שבידיו חלק ניכר של האספקה, או לספק בתנאים סבירים נכסים או שרותים לאדם שבידיו חלק ניכר של הרכישה של אותם נכסים או שרותים.
  • שמירת ענף כלכלי - מניעת פגיעה חמורה בענף החשוב למשק המדינה.
  • מניעת אבטלה - שמירה על המשך קיום מפעלים כמקור תעסוקה באזור שבו עלולה להיווצר אבטלה ממשית כתוצאה מסגירתם או מצימצום הייצור בהם. מאזן תשלומים - שיפור מאזן התשלומים של המדינה על ידי צמצום היבוא או הוזלתו או על ידי הגדלת היצוא וכדאיותו.
>>מיהו העובר על החוק באופן מפורש?
  1. צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור.
  2. המפר תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור.
  3. מי שלא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי.
  4. המפר תנאי שנקבע באישור המיזוג.
  5. בעל מונופולין המנצל לרעה את מעמדו בשוק, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
  6. בעל מונופולין שלא קיים הוראה שניתנה לו על ידי ביה"ד או המפר צו להפרדת מונופולין או חברות שמוזגו שלא כדין.
  7. המפר צו ביניים שנתן אב ביה"ד או ביה"ד או כל צו אחר שנתן ביה"ד לשם הבטחת קיום החלטתו.

העונש:

מאסר שנתיים או קנס עד 1,090,000 ש"ח וקנס נוסף עד 7,000 ש"ח, לכל יום שבו נמשכת העבירה. אם היה העבריין תאגיד - כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.

>>מיהו העובר על החוק באופן כוללני?

מי שעבר על הוראה אחרת מהוראות חוק ההגבלים העסקיים.

ועונשו:

מאסר שנה או קנס עד 360,000 ש"ח וקנס נוסף עד 7,000 ₪ לכל יום שבו נמשכת העבירה. אם היה העבריין תאגיד – כפל הקנס האמור או הקנס הנוסף, לפי הענין.

הנאשמים:

גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה, באותו חבר בני אדם, מנהל פעיל, שותף - למעט שותף מוגבל - או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט כל אמצעים סבירים להבטחת שמירתו של חוק זה.

תהיה זו הגנה טובה לעובד או למורשה הנאשם בעבירה לפי חוק זה, אם יוכיח שפעל בשם מעבידו או בשם מרשו ובהתאם להוראותיו, וכי האמין בתום לב שאין במעשהו משום עבירה על חוק זה.

תרופות:

  1. תביעת הניזוק לפי פקודת הנזיקין.
  2. מתן צו להימנע ממעשה שיש בו עבירה לפי החוק ולתת ערובה לכך.
  3. מתן צו לכל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי החוק.
>>תחליפיות הביקוש

המבחן הכלכלי להגדרת תחליפיות הביקוש הוא גמישות הביקוש הצולבת (cross elasticity of demand), אשר בוחן את התחליפיות של מוצרים על-פי השינוי בכמות המבוקשת של מוצר אחד בתגובה לשינוי בתנאי אספקת המוצר האחר. משמעותה גמישות הביקוש הצולבת גבוהה בין שני מוצרים היא כי המוצרים הם תחליפים טובים, ועל כן מוצדק לראות אותם באותו שוק. וההפך: גמישות ביקוש צולבת נמוכה בין שני מוצרים, משמעה, כי התחליפיות בין המוצרים נמוכה, וסביר כי אינם באותו השוק. היישום המשפטי של מבחן זה הוא מבחן תחליפיות השימוש הסבירה (reasonable interchangeability of use). מבחן זה הוא מבחן פונקציונאלי, לכאורה, ומבחין בין מוצרים על-פי יעודיהם.

מבחני עזר מקובלים לבחינת תחליפיות הביקוש:

  1. דמיון פונקציונאלי
  2. הבדלים באיכות ובסוג
  3. הבדלים במחיר
  4. מגמות במחירי מוצרים
  5. הבדלים במצב המוצרים ובנגישותם.
>>תחליפיות ההיצע

 כאמור, תחליפיות ההיצע מגדירה מיהם השחקנים בשוק. המושג תחליפיות ההיצע בא לקבוע, כי השחקנים בשוק אינם רק אלה הפועלים בו כיום, כי אם גם שחקנים בכוח. היצע אינו בהכרח הכמות המיוצרת בפועל או בכוח בשוק מסוים, אלא הכמות המסופקת לשוק. במקרים מסוימים כמויות אלה יכולות להיות שונות. מקום בו קיימים יצרנים שיכולים לעבור במהירות ובקלות לייצר את מוצר ,X תהיה בשוק מוצר X משמעת תחרותית. יצרני מוצר X יחששו לסטות מתנאים תחרותיים, שכן הדבר יזמין את היצרנים שמחוץ לשוק.

הכללתם של מתחרים בכוח בשוק הרלוואנטי אינה פשוטה בכל הקשר בדין הישראלי. זאת, כיוון שבמספר מקרים קובע החוק אמת מידה כמותית לצורך זה או אחר. ההתייחסות למתחרים בכוח צפויה למנוע, בחלק ניכר מהמקרים את האפשרות לאמוד נתח שוק.