רשות הגבלים עסקיים

קישורים מהירים

16/05/18
501507

החלטה בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל בין:
ישראכרט בע"מ
כרטיסי אשראי לישראל בע"מ
לאומי קארד בע"מ

קובץ PDF:
WORD:
תאריך החלטה:
16/05/2018

החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בדבר
מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל להסדר בין ישראכרט בע"מ, כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ולאומי קארד בע"מ ­­­­

א.    פתח דבר

בפניי שתי בקשות פטור לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן: "החוק" או "חוק ההגבלים העסקיים") להסדר שצדדים לו כרטיסי אשראי לישראל בע"מ ("כאל") וישראכרט בע"מ ("ישראכרט"), ולהסדר שצדדים לו לאומי קארד בע"מ (להלן: "לאומי קארד") וישראכרט, שעניינם מתן רישיון לכאל ולאומי קארד לסליקה צולבת של כרטיסי אשראי ממותג ישראכרט (להלן: "ההסכמים"). להסכמים אלו ניתן ביום 13 בספטמבר 2012 פטור בתנאים[1] (להלן: "החלטת הפטור"). לאחר מכן, פנתה ישראכרט לבית הדין להגבלים עסקיים וביקשה כי ההסדר יאושר בתנאים שונים מאלו שנתן הממונה, אולם בית הדין, בהחלטה מיום 9.3.2014 (להלן: "החלטת בית הדין"), החליט לאמץ את התנאים שנקבעו בהחלטת הפטור.[2]  ביום 9 במרץ 2017 ניתנה בעניין זה החלטת פטור (להלן: "החלטת הפטור הקודמת") שתוקפה עד ליום 15 במאי 2018. כעת, הצדדים מבקשים להאריך את תוקף ההסכמים ביניהם עד ליום 15 במאי 2020  ולפיכך פנו בבקשות הפטור.

לאחר שבחנתי את ההסכמים ואת הכבילות המצויות בהם, כמו גם את השפעתן האפשרית על התחרות בשווקים הרלוונטיים ולאחר שנועצתי בוועדה לפטורים ולמיזוגים, שוכנעתי כי בכפוף לתנאים המנויים בסיפא להחלטתי, ההסכמים אינם פוגעים פגיעה של ממש בתחרות בשווקים המושפעים מהם, עיקרם אינו בהפחתת התחרות או במניעתה ואין בהם כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם. מטעמים אלה ובשל הנימוקים שיפורטו להלן, ראיתי לנכון ליתן להסכמים פטור לפי סעיף 14 לחוק, וזאת בכפוף לתנאים המנויים בסיפא להחלטתי זו.

ב.     ההסדר והרקע לו

הרקע להסכמים הוא בתיקון לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, אשר חייב "מנפיק בעל היקף פעילות רחב" לאפשר סליקה צולבת של כרטיסי חיוב שמונפקים על ידו. בהתאם, הודיע המפקח על הבנקים דאז כי ישראכרט, לאומי קארד וכאל הינן "מנפיק בעל היקף פעילות רחב".  עקב הוראה זו, הגיעה ישראכרט להסכמים עם כאל ולאומי קארד לסליקה צולבת של המותג ישראכרט, אשר עד לאותה העת נסלק על ידי ישראכרט בלבד. הסכמים אלו אושרו כאמור לעיל על ידי בית הדין.

על פי ההסכמים, מעניקה ישראכרט לכאל ולאומי קארד רישיון לסלוק כרטיסי אשראי מסוג "ישראכרט" וכן זכות לשימוש במותג "ישראכרט", במוניטין הקשור בו, בסימני המסחר, בשמות המסחריים ובסמלים של ישראכרט ובכל קניין רוחני רלוונטי אחר של החברה המתייחס למותג זה. בתמורה לכל אלו, התחייבו כאל ולאומי קארד לשלם לישראכרט דמי רישיון. החלטת הפטור הקודמת קבעה תנאים דומים לאלו שאושרו על ידי בית הדין לעניין דמי הרישיון שישראכרט רשאית לגבות וכן איסור על גביית סכומים נוספים שלא אושרו.

לשם השלמת התמונה העובדתית יצוין כי הצדדים סיכמו כי הסליקה הצולבת של עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי ישראכרט תבוצע בממשק המשותף בהתאם להסכמי והסדרי הסליקה הצולבת של עסקאות שבוצעו באמצעות כרטיסי המותג Visa ו-Mastercard.לעניין זה, ביום 25.4.2018 התקבלה החלטת פטור העוסקת בהסדרי הסליקה הצולבת ובמסגרתה נקבעו תנאים והגבלות על מנת להפחית את החשש התחרותי העולה מההסדר שיחולו גם על סליקת מותג "ישראכרט".

תוקף ההסכמים יפוג ביום 15.5.2018, והצדדים מבקשים להאריך את ההסכמים לשנתיים נוספות, קרי עד ליום 15.5.2020.

ג.      השפעת ההסדר על התחרות

כפי שפורט בהחלטת הפטור הקודמת, קיומה של סליקה צולבת הוא תנאי הכרחי לקיומה של תחרות בסליקה אל מול בתי העסק. מנגד, הסכם זה מעלה חששות תחרותיים, שהעיקרי שבהם הוא החשש כי התשלומים אותם גובה ישראכרט ממתחרותיה – לאומי קארד וכאל, יגרמו לפגיעה בתחרות בתחום סליקת כרטיסי החיוב במספר היבטים: ראשית, הם יקלו על קביעת מחיר "רצפה" מתואם לתשלומים שיגבו מבתי העסק באופן זהה לעמלת הסליקה הצולבת; שנית, מאחר שתשלומים אלו יעלו את עלויות המתחרים בסליקת המותג "ישראכרט" אל מול העלויות של ישראכרט, הם עלולים לפגוע בכניסה של מתחרים חדשים לסליקת כרטיסי אשראי מסוג "ישראכרט"; שלישית, הם עלולים למנוע מישראכרט להתחרות באופן אגרסיבי מול לאומי קארד וכאל, לאור העובדה כי ישראכרט מרוויחה מקבלת תשלומים אלו מהחברות הסולקות, גם כאשר היא מאבדת מחזורי סליקה עצמית של בתי עסק.

לאור חששות אלו, הושתו על הסכמי הסליקה הצולבת של כרטיסי ישראכרט תנאים דומים לאלו שנקבעו בבית הדין להגבלים עסקיים בנוגע לסליקה הצולבת של המותגים Mastercard וויזה ונאסר על ישראכרט לגבות תשלומים נוספים מלבד תשלום דמי רישיון חד פעמיים ותשלום שנתי כאחוז ממחזור סליקת כרטיסי "ישראכרט" על ידי לאומי קארד וכאל, _________________ ___________________. בדעתי לקבוע תנאים זהים גם בהחלטה זו.

כפי שנכתב בהחלטת הפטור הקודמת, מאחר שההסכמים כוללים הוראה מפורשת לפיה יועבר נוסח ההסכם הסטנדרטי בין לאומי קארד וכאל לבין בתי העסק שהם סולקים לידי ישראכרט, ומאחר שחשיפת נוסח ההסכם הסטנדרטי באופן זה עלולה להקל על חברות כרטיסי האשראי לתאם ביניהן את תנאיהן המסחריים לבתי העסק, החלטתי להותיר על כנו את התנאי שנקבע לעניין זה בהחלטת הפטור ולאסור על העברת ההסכמים הללו גם בהחלטה זו.

לאור כל האמור לעיל, שבתי והגעתי לכלל מסקנה כי בכפוף לתנאים הקבועים בהחלטתי זו, אין בהסכמים כדי לפגוע פגיעה של ממש בתחרות, עיקרם אינו בהפחתת התחרות או במניעתה ואין בהם כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרם.

הצדדים האריכו את ההסכם נשוא החלטה זו עד ליום 15.5.2020 ובהתאם, בקשת הפטור שנתבקשה היא עד למועד זה. יחד עם זאת, ככל שהסכם זה יוארך ללא שינויים מהותיים תוקפה של החלטתי זו יהיה עד ליום 31.12.2023, וזאת בכפוף לתנאים שלהלן:

1.       הגדרות

"הסכם לאומי קארד" – הסכם בין לאומי קארד לבין ישראכרט מיום 17.4.2012, שעניינו רישיון סליקת כרטיסי "ישראכרט";

"הסכם כאל" –                         הסכם בין כאל לבין ישראכרט מיום 14.5.2012, שעניינו רישיון סליקת כרטיסי "ישראכרט", הארכת ההסכם מיום 17.1.2017 והארכת ההסכם מיום 11.4.2018;

"ההסכמים" –               הסכם לאומי קארד והסכם כאל;

"חברות האשראי" –       ישראכרט, לאומי קארד וכאל;

"חברת Mastercard" – Mastercard Worldwide ו/או Mastercard International וכל אדם קשור;

"כאל" –                         כרטיסי אשראי לישראל בע"מ;

"ישראכרט" –                ישראכרט בע"מ;

"לאומי קארד" –             לאומי קארד בע"מ;

"פסק הדין" –               פסק דינו של בית הדין להגבלים עסקיים מיום 7.3.12 ה"ע 610/06 בנק לאומי לישראל ואח' נ' הממונה על הגבלים עסקיים; 2012 הגבלים עסקיים 5001910.

למונחים אחרים שבתנאים אלה תהא המשמעות הנודעת להם בכללי ההגבלים העסקיים (הוראות והגדרות כלליות), התשס"ו-2006.

2.       בקשר עם סליקת ישראכרט ובמסגרת ההסכמים, תהא ישראכרט רשאית לגבות מכאל ולאומי קארד אך ורק את הסכומים שלהלן:

2.1. העמלה הצולבת ("עמלת המנפיק"): ששיעורה לא יעלה על השיעורים הקבועים בהסדר הסליקה הצולבת שאושר בפסק הדין והחל מיום 1.1.2019, על השיעורים שיקבעו על ידי בנק ישראל.

2.2. דמי הרישיון החד-פעמיים כמפורט בסעיף 7.2.1 בהסכם לאומי קארד ובסעיף 6.2.1 בהסכם כאל;

2.3. תשלום נוסף כאחוז ממחזור סליקת כרטיסי "ישראכרט" על-ידי לאומי קארד וכאל _________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________.

3.       חברות האשראי לא תדרושנה ולא תעברנה ביניהן מידע כלשהו לגבי תנאי ההתקשרות בין חברות כרטיסי האשראי ללקוחותיהן או ספקיהן, ובדבר הנוסח הסטנדרטי של הסכמי הסליקה בינן לבין בתי העסק, לרבות הסכמי הסליקה עצמם, למעט המידע המופיע בנספח 12.2.1 להסכם לאומי קארד ובנספח 8.2.1 להסכם כאל;

4.       הסליקה הצולבת של המותג "ישראכרט" תהיה כפופה לתנאים לאישור הסדר הסליקה הצולבת של המותגים Mastercard וויזה שאושרו בפסק הדין וזאת עד ליום 31.12.2018, וכן לתנאים שנקבעו בהחלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל להסדר חברות כרטיסי האשראי בנוגע להסדר סליקה צולבת מיום 25.4.2018.

5.       התעורר ספק בדבר פרשנותם או תחולתם של תנאים אלה, יובא הדבר להכרעת הממונה.

 ד.         סוף דבר

לאחר שנועצתי בוועדה לפטורים ומיזוגים, ראיתי לנכון להשתמש בסמכות הנתונה לי בסעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים ולהאריך את תוקפו של הפטור עד ליום 31.12.2023.

בהתאם לסעיף 15(א) לחוק ההגבלים העסקיים נתונה החלטתי זו לערר בתוך 45 יום בפני אב בית הדין להגבלים עסקיים על ידי איגוד עסקי, ארגון צרכנים או כל אדם העלול להיפגע מההסדר הכובל עליו ניתן הפטור.  

 

אורי שוורץ

 

מ"מ הממונה על הגבלים עסקיים

ירושלים, ב' סיון התשע"ח

16 במאי 2018

 



[1] החלטה לפי סעיף 14 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 בדבר מתן פטור בתנאים מאישור הסדר כובל לסדר בעניין הסכמי רשיון לסליקה צולבת בכרטיסי אשראי ממותג ישראכרט בין ישראכרט בע"מ לבין לאומי קארד בע"מ וכרטיסי אשראי לישראל בע"מ (13.9.2012) הגבלים עסקיים 500226.

[2] ה"ע 11333-02-13 ישראכרט בע"מ נ' הממונה על הגבלים עסקיים ואח' (פורסם בנבו, 9.3.2014).