רשות התחרות

קישורים מהירים

31/03/15
500775

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (תיקון פרק המיזוגים והוראות שונות), התשע"ה-2015

קובץ PDF:
WORD:
תאריך פרסום:
31/03/2015
סוג חקיקה:
תזכיר חוק
הערות:
מועד אחרון להעברת הערות: 14/05/2015 (לידי עו"ד ניר ימין בכתובת דוא"ל nirya@aa.gov.il)

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (תיקון פרק המיזוגים והוראות שונות), התשע"ה-2015

 

 

{C}{C}א.      {C}{C}שם החוק המוצע:

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (תיקון פרק המיזוגים והוראות שונות),          התשע"ה – 2015

 

{C}{C}ב.      {C}{C}עיקר החוק המוצע והצורך בו:

מוצע לתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן – "החוק", או "חוק ההגבלים העסקיים"), במספר היבטים:

{C}{C}1)      {C}{C}תיקון הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ביחס לתאגידים זרים, שותפויות לא רשומות ועמותות;

{C}{C}2)      {C}{C}תיקון הגדרת "מיזוג חברות" בסעיף 1 לחוק, באופן המבהיר כי רוכש במיזוג כאמור יכול שיכלול כל אדם, בין אם הוא תאגיד ובין אם לאו;

{C}{C}3)      {C}{C}תיקונים לפרק הפיקוח על מיזוגים בחוק ההגבלים העסקיים;

{C}{C}4)      {C}{C}תיקון סעיף 23ב לחוק המרחיב את הנכלל בפרוטוקול החלטות ועדת הפטורים והמיזוגים;

{C}{C}5)      {C}{C}תיקון סעיף 46(א) לחוק, שעניינו חקירת עבירות שיבוש עשיית משפט בהקשר של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים.

 

להלן פירוט עיקרי התיקונים המוצעים ותכליתם.

 

{C}{C}1)      {C}{C}תיקון הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ביחס לתאגידים זרים, שותפויות לא רשומות ועמותות

סעיף 1 לחוק מגדיר חברה כ"חברה שנוסדה ונרשמה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983, לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות ושותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975;" (ההדגשות אינה במקור). המונח "חברה" נמצא בבסיס הגדרת "מיזוג חברות" בסעיף 1 לחוק: "לרבות רכישת עיקר נכסי            חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה...". כמו כן,            המונח "חברה" מופיע בהגדרת "אדם" בסעיף 26(ו) לחוק, שעניינה בעל מונופולין – "לרבות חברה ובנותיה, בנות של חברה אחת וכן אדם וחברה שהוא שולט בה."

שאלת רישומו בארץ של תאגיד אינה רלבנטית לתכלית חוק ההגבלים העסקיים ולפיקוח שהוא מחיל על מיזוגים ובעלי מונופולין לצורך ההגנה על התחרות והצרכן הישראלי. על מנת להגשים את תכלית החוק, פשיטא כי עליו לחול על כל מיזוג העלול לפגוע בתחרות בישראל, וכי לרשויות הרלבנטיות צריכה להיות סמכות פיקוח לגבי כל מיזוג כאמור ועל כל אדם המחזיק כוח מונופוליסטי בישראל, ללא רלבנטיות לסטטוס הרישום הפורמאלי בארץ של אותו גוף. פרשנות אחרת מפלה לרעה חברות ישראליות, ועלולה לתרום ליצירת "מקלטים" מלאכותיים מתחולת החוק. כיום, דיני המיזוגים והמונופולין מוחלים במקרים המתאימים על חברות זרות שאינן רשומות בישראל באמצעות ההיגד "לרבות" שבהגדרת "מיזוג" ו"אדם" לעניין בעל מונופולין, אולם מן הראוי שהדבר יוסדר באופן מפורש וחד משמעי בלשון החוק.

בהתאם, מוצע לתקן את הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים כך שתכלול במפורש גם "חברת חוץ" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999: "תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל".

היגיון דומה עומד בבסיסו של התיקון המוצע בהגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ביחס לשותפויות. כיום, הגדרת "חברה" כוללת בהקשר זה רק "שותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975". מוצע לנתק את הקשר הלכאורי בין סוגיית רישומה של שותפות בישראל, לבין תחולת דיני הפיקוח על מיזוגים ומונופולין לפי חוק ההגבלים העסקיים. כאמור, כיום, ניתן להחיל את דיני המיזוגים והמונופולין במקרים המתאימים על שותפויות שאינן רשומות בישראל באמצעות ההיגד "לרבות" שבהגדרת "מיזוג" ו"אדם" לעניין בעל מונופולין, אולם מן הראוי שהדבר יוסדר באופן מפורש וחד משמעי בלשון החוק.

בהתאם, מוצע לתקן את הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים כך שתכלול כל שותפות, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (דהיינו: "חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות"), לרבות שותפות חוץ, כהגדרתה בסעיף 74 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975" (דהיינו: "שותפות שנתכוננה מחוץ לישראל"). כמו כן, מוצע להוסיף להגדרת חברה גם "עמותה" כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980. זאת, משום שאין הצדקה מהותית לכך שהפיקוח על מיזוגים ומונופולין לא יחול על מיזוגים שעמותה היא צד להם.

{C}{C}2)      {C}{C}תיקון הגדרת "מיזוג חברות" בסעיף 1 לחוק ביחס לצד למיזוג שהוא אדם טבעי

סעיף 1 לחוק מגדיר "מיזוג חברות" באופן הבא: "לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה; הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה." כעת מתבקש להבהיר כי בכל מקום בו נרכשת זיקת השפעה ממשית בתאגיד, בין אם הרכישה נעשית על ידי תאגיד ובין אם על ידי אדם פרטי, עשוי להתקיים מיזוג חברות. זאת, משום שמטרת הפיקוח על מיזוגים היא לאתר ולפקח על עסקאות אשר יוצרות שינוי מהותי בזהות הגוף המכוון את פעילות התאגיד, בין אם הגוף המכוון את פעילות התאגיד הוא אדם פרטי או חברה.

יש לציין כי כבר כיום הנחיות הממונה על הגבלים עסקיים לגבי הליכי הדיווח והבדיקה של מיזוגי חברות לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (2008) (עמ' 22-23) מסבירות כי כאשר אדם המחזיק בזיקת השפעה ממשית בתאגיד אחד רוכש זכויות המקנות לו זיקת השפעה ממשית בתאגיד אחר, ברור כי עסקה כזו מסווגת כמיזוג חברות, הן לפי לשון החוק (כמיזוג חברות בעקיפין) והן לפי תכליתו. התיקון המוצע מבהיר ומחדד כי גם כאשר אדם פרטי אינו מחזיק בזיקת השפעה ממשית בתאגיד אחר, רכישה שלו של זכויות רלבנטיות בתאגיד עשויה להקים מיזוג חברות.

{C}{C}3)      {C}{C}תיקונים לפרק ג' לחוק – מיזוג חברות

הסדרת הפיקוח על מיזוגי חברות היא מאבני היסוד של חוקי הגבלים עסקיים, בארץ ובעולם. זאת, משום שלמיזוגים נודעת משמעות רבה בעיצוב מבנה שווקים, והם עשויים להביא לשינויים שיש להם השלכות מהותיות, לעתים בלתי הפיכות, על התחרות בענף מסוים ועל טובת הצרכן.

{C}{C}(א)    {C}{C}קביעת איסור על מיזוג המעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות, גם אם המיזוג אינו מחוייב בפרוצדורת דיווח מראש: כיום, הפיקוח על מיזוגים בחוק ההגבלים העסקיים מבוסס על חובת דיווח על מיזוגים העומדים בתנאי סף מסוימים של מחזורי מכירות ונתחי שוק, הקבועים בסעיף 17 לחוק, ואיסור על מיזוגים החייבים בדיווח כאמור, אלא אם כן אושר המיזוג על ידי הממונה על הגבלים עסקיים (להלן – "הממונה") (סעיף 19 לחוק).

על פי התיקון המוצע, ייקבע איסור על מיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות או חשש סביר לפגיעה בציבור, גם אם אלה אינם עומדים בתנאי הסף לדיווח ובאישור מראש מאת הממונה.

בלי לגרוע מהאמור, כדי להקנות ודאות לשוק מוצע לקבוע כי צדדים למיזוג שלא מתקיימת לגביהם חובת הדיווח לפי החוק, יהיו רשאים להגיש הודעת מיזוג מרצון (הודעת מיזוג וולונטרית). במקרה שהוגשה הודעה כאמור, הממונה יודיע אם בכוונתו לבדוק את המיזוג בתוך 15 ימים ממועד קבלתה. ככל שהחליט הממונה כי בכוונתו לבדוק את המיזוג, יראו אותו כאילו מתקיימים לגביו תנאי סעיף 17 לחוק, דהיינו: הודעת המיזוג חדלה מלהיות "וולונטרית" ורואים את המיזוג כאילו מדובר במיזוג המחויב בקבלת אישור הממונה על כל המשתמע מכך ואת היום שבו הודיע הממונה על כוונתו לבדוק את המיזוג כיום שבו הוגשה הודעת מיזוג. על-פי ההוראה המוצעת, אי מתן הודעה כאמור מאת הממונה בתוך 15 הימים האמורים או מתן הודעה לצדדים כי אין בכוונתו לבדוק את המיזוג, דינם כהודעה על הסכמת הממונה למיזוג. כדי לבחון את יעילותה הוראה אחרונה זו היא תעמוד בתוקפה לתקופה של שלוש שנים ממועד תחילתה ושר הכלכלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יהיה רשאי להאריכה לתקופות נוספות של שלוש שנים בכל פעם.

{C}{C}(ב)    {C}{C}עדכון תנאי הסף לדיווח מיזוג: התיקון המוצע מעדכן את תנאי הסף לחובת הדיווח על מיזוגים, באופן שממקד את החובה ואת הנטל הבירוקרטי הנלווה לה לאותם מיזוגים שעשויים להיות בעלי השלכות משקיות משמעותיות. בעיקרו של דבר, על פי התיקון המוצע, נוספים לתנאי הסף לחובת הדיווח המבוססים על נתח שוק (סעיפים 17(א)(1) ו-17(א)(3) לחוק) תנאים המבוססים גם על מחזורי מכירות מינימליים של החברות המתמזגות. כמו כן ביחס לתנאי הסף המבוסס על מחזור מכירות (סעיף 17(א)(2)) מועלה סף מחזור המכירות המינימלי של החברות המתמזגות ביחד בשנת הכספים שקדמה למיזוג מ-150 מיליון ₪ ל-250 מיליון ₪.

כמו כן, על פי המוצע, התנאי בדבר מחזור מכירות מינימלי של 10 מלש"ח של לפחות שני צדדים למיזוג (שאין מעורב בו בעל מונופולין) לא יחול מקום בו חברה בעלת מחזור מכירות עולמי של מעל מיליארד ₪ היא צד למיזוג עם חברה או חברות שלהן מחזור מכירות בישראל העולה על 250 מיליון ₪. בסיטואציה כזאת, יש מקום לבחון התקיימותם של חששות להשפעות שליליות של המיזוג על התחרות בארץ.

{C}{C}(ג)      {C}{C} תיקון למנגנון עדכון סכומי הסף: מוצע לקבוע כי עדכון הסכומים הקבועים בתנאי הסף לדיווח מיזוגים ייעשה בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן בלבד, וכי העדכונים ייעשו באופן אוטומטי בהתאם לשיעור שינוי המדד השנתי, כך שפרסום הודעה בעניין זה לא יהיה עוד תנאי לכניסתו של העדכון לתוקף.

{C}{C}(ד)    {C}{C}ארכה לקבלת החלטה בבקשת אישור מיזוג: פרק הזמן הקבוע בחוק כיום לקבלת החלטה בבקשת מיזוג עומד על 30 ימים, והאפשרות להארכתו נתונה בידי בית הדין להגבלים עסקיים לפי סעיף 38 לחוק וכן קיימת האפשרות להאריך את המועד על פי הסכמת הצדדים. פרק זמן זה, הגם שהוא הולם את מרבית המיזוגים המוגשים לאישור הממונה, אינו מתאים למיזוגים מורכבים המעלים שאלות של ממש. על כן מוצע לאפשר הארכה של פרק הזמן הקבוע בחוק לקבלת החלטה בבקשת אישור, אם מצא הממונה כי הדבר נדרש בלא צורך להידרש להליך שיפוטי או להסכמת הצדדים אלא בהחלטה מנהלית מנומקת של הממונה. הממונה יוכל לעשות שימוש בסמכות זו על מנת להאריך את מועד בדיקת המיזוג מספר פעמים, בכל פעם לפרק הזמן הסביר בנסיבות העניין, ובלבד שהארכה המצטברת לא תעלה על 120 ימים נוספים.

{C}{C}4)      {C}{C}תיקון סעיף 23ב לחוק – פרוטוקול החלטות ועדת הפטורים והמיזוגים בבקשות פטור להסדר כובל ואישור מיזוג

סעיף 23ב(ג) לחוק הקיים מחייב פרסום פרוטוקולים של דיוני הוועדה לפטורים ומיזוגים, המתמנה על פי סעיף 23 לחוק. מוצע להרחיב את הנכלל בפרוטוקול המתפרסם לציבור ביחס לדיוני הוועדה בבקשות למתן פטור להסדר כובל ובהודעות מיזוג באופן דומה לפרוטוקול המתפרסם כיום ביחס לדיוני הוועדה בפטורי סוג, כך שמלבד רשימת המסמכים שהתקבלו על ידי הוועדה וההחלטות שקיבלה הוועדה יירשם בפרוטוקול גם תקציר הדיונים. בדומה למצב לפי הדין הנוכחי, פרוטוקול דיוני הוועדה המתפרסם לציבור לא יכלול מידע הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בתחרות או מידע שאין למסרו או שאין חובה למסרו לפי סעיף 9 לחוק חופש המידע.

ההרחבה המוצעת של הנכלל בפרוטוקולים של הדיונים בוועדה תשפר את השקיפות ביחס להליך קבלת ההחלטות של הממונה על הגבלים עסקיים בבקשות לפטור להסדר כובל ולאישור מיזוג, על מנת לוודא כי הליך זה מתבצע בצורה המיטבית, לטובת ההגנה על התחרות ולמניעת פגיעה בציבור.

{C}{C}5)      {C}{C}תיקון סעיף 46(א) לחוק – חקירת עבירות שיבוש עשיית משפט בהקשר של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים

נוסחו הנוכחי של סעיף 46(א) לחוק מסמיך את הממונה וחוקרי רשות ההגבלים העסקיים לחקור בעבירות שיבוש עשיית משפט המנויות בסעיף רק במקרה של חשד כי אחת מעבירות השיבוש הקבועות בסעיף נעברה אגב חקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. אלא שהגיונם של דברים מחייב כי לממונה ולחוקרי הרשות תהיה הסמכות לחקור בכל מקרה שבו התעורר חשד כי נעברה עבירת שיבוש במועד כלשהו – בין אם השיבוש נעשה לאחר שנפתחה כבר חקירת הגבלים עסקיים ואגב אותה חקירה, כאמור בחוק הקיים, ובין אם השיבוש נעשה לפני שנפתחה חקירה – למשל, פעולת העלמת ראיות ביחס לקרטל אסור שנעשתה לפני שנפתחה חקירה בעניין הקרטל, ומתוך מטרה להכשיל חקירה עתידית.

 אותו הגיון עומד גם בבסיס הגדרת עבירות השיבוש בחוק העונשין, התשל"ז-1977,  אשר אינו דורש קיומה של חקירה כאחד מיסודות העבירה בעבירות הקבועות בו בסעיפים 242, 244, 245, 246, ו-249.

בהתאם, מוצע לתקן את נוסח הסעיף באופן שיבהיר כי סמכות החקירה קמה כאשר, אגב חקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התעורר חשד כי נעברה אחת מעבירות שיבוש עשיית משפט הקבועות בסעיף.

{C}{C}א.      {C}{C}השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקן חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988.

 

{C}{C}ב.      {C}{C}השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

אין.

 

{C}{C}ג.       {C}{C}להלן הנוסח המוצע:

 

 

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (תיקון פרק המיזוגים והוראות שונות), התשע"ה–2015

 

 

 

 

תיקון סעיף 1

{C}{C}1.               {C}{C} 

בסעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988{C}{C}[1] (להלן – החוק העיקרי) –

{C}{C}(א)            {C}{C}במקום ההגדרה "חברה" יבוא:

""חברה" – חברה כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999{C}{C}[2]{C}{C} (להלן – חוק החברות), חברת חוץ כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות,{C}{C}[3]{C}{C} עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980{C}{C}[4]{C}{C} ושותפות כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975{C}{C}[5]{C}{C} (להלן – פקודת השותפויות), לרבות שותפות חוץ כהגדרתה בסעיף 74 לפקודת השותפויות";

{C}{C}(ב)             {C}{C}בהגדרה "מיזוג חברות", בכל מקום במקום "בידי חברה אחרת" יבוא "בידי אדם אחר", ובמקום "לחברה הרוכשת" יבוא "לאדם הרוכש";

 

תיקון סעיף 17(א)

{C}{C}2.               {C}{C} 

בסעיף 17(א) לחוק העיקרי –

{C}{C}(א)            {C}{C} אחרי "הוראות פרק זה", יבוא "למעט סעיפים 19(ב) ו-19(ג),", ובמקום "שמתקיים בהן" יבוא "שמתקיים לגביו";

{C}{C}(ב)             {C}{C} במקום פסקאות (1)-(3) יבוא:  

 

 

 

 

 

"(1) כתוצאה מהמיזוג חלקם של הצדדים למיזוג בכלל הייצור, המכירה, השיווק או הרכישה של נכס מסויים ונכס דומה או מתן שירות מסויים ושירות דומה, יעלה על מחצית, או על שיעור נמוך ממנה אם קבע כך השר, לענין מונופולין, לפי סעיף 26(ג), וכן מחזור המכירות של הצדדים למיזוג ביחד, בשנת הכספים שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 100 מיליון שקלים חדשים;

(2) מחזור המכירות של הצדדים למיזוג ביחד, בשנת הכספים שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 250 מיליון שקלים חדשים, וכן חל אחד מאלה:

(א) מחזור המכירות של לפחות שניים מהצדדים למיזוג, בשנת הכספים שקדמה למיזוג, עלה על 10 מיליון שקלים חדשים לכל אחד;

(ב) על אף האמור בסעיף 18, לפחות לאחד מהצדדים למיזוג היה בשנת הכספים שקדמה למיזוג מחזור מכירות העולה על מיליארד שקלים חדשים, לרבות ממכירות מחוץ לישראל; 

 

 

 

(3) אחד מהצדדים למיזוג הוא בעל מונופולין כמשמעותו בסעיף 26, וכן מחזור המכירות של הצדדים למיזוג ביחד, בשנת הכספים שקדמה למיזוג, עולה על סכום של 100 מיליון שקלים חדשים."

הוספת סעיף 17(א1)

{C}{C}3.               {C}{C} 

בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) על מיזוג חברות שאין מתקיימים בו אף לא אחד מהתנאים הקבועים בפסקאות (1)-(3) בסעיף 17(א), יחולו הוראות סעיפים 19(ב) ו-19(ג)." 

 

תיקון סעיף 17(ב)

{C}{C}4.               {C}{C}כ

בסעיף 17(ב) לחוק העיקרי –

{C}{C}(א)            {C}{C}בפסקה (1), במקום "הסכום האמור בסעיף קטן (א)(2) יעודכן" יבוא "הסכומים האמורים בסעיף קטן (א) יעודכנו", ובמקום "שיעור עליית המדד" יבוא "שיעור שינוי המדד החדש";

{C}{C}(ב)             {C}{C}במקום האמור בפסקה (3) יבוא "הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור ברשומות."

{C}{C}(ג)              {C}{C}בפסקה (4), בהגדרת "המדד היסודי", הסיפא החל במילים "שלאחר תחילתו של חוק זה" – תימחק, ובמקומה יבוא "לאחר תחילתו של תיקון מס' 18 – המדד שפורסם בחודש ינואר 2015."  

 

תיקון סעיף 17(ג)

{C}{C}5.               {C}{C} 

בסעיף 17(ג) לחוק העיקרי, במקום "חלקה של חברה" יבוא "חלקו של צד למיזוג", ובמקום "ומחזור המכירות" יבוא "ומחזורי המכירות".

 

תיקון סעיף 18

{C}{C}6.               {C}{C} 

בסעיף 18 לחוק העיקרי, במקום "חברה המנהלת עסקים" יבוא "אדם המנהל עסקים", במקום "מחזור המכירות של החברה בישראל" יבוא "מחזור המכירות של אותו אדם בישראל", ובמקום "חלקה בישראל של החברה בייצור נכס" יבוא "חלקו בישראל של אותו אדם בייצור נכס".

 

תיקון סעיף 19

{C}{C}7.               {C}{C} 

בסעיף 19 לחוק העיקרי, במקום האמור בו יבוא:

 

 

 

 

"(א)

לא יתמזגו צדדים למיזוג חברות אלא אם כן ניתנה תחילה הודעת מיזוג ונתקבלה למיזוג הסכמת הממונה, ואם הייתה הסכמתו מותנית – לפי התנאים שקבע, הכל לפי האמור בסימן זה.

 

 

 

(ב)

לא יתמזגו צדדים למיזוג שאין מתקיים בו תנאי מתנאי סעיף 17(א), אם קיים חשש סביר כי כתוצאה מהמיזוג תיפגע באופן משמעותי התחרות באותו ענף או ייפגע הציבור באחת מאלה:

 

 

 

 

(1) רמת המחירים של נכס או של שירות;

 

 

 

 

 (2) איכות נמוכה של נכס או של שירות;

 

 

 

 

(3) הכמות המסופקת של הנכס או היקף השירות, או סדירות האספקה ותנאיה.

 

 

 

(ג)

(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), צדדים למיזוג שלא מתקיים בו תנאי מתנאי סעיף 17(א) רשאים להגיש לממונה הודעת מיזוג.

 

 

 

 

(2) תוך 15 ימים מיום שקיבל הודעת מיזוג מאת כל הצדדים המבקשים להתמזג לפי סעיף קטן זה, יודיע הממונה אם בכוונתו לבדוק את המיזוג ויחולו הוראות אלה: 

 

 

 

 

(א) הודיע הממונה כי בכוונתו לבדוק את המיזוג, יראו את המיזוג כאילו מתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף 17, את הצדדים כאילו הגישו הודעת מיזוג לפי סעיף 20 ואת היום שבו הודיע הממונה על כוונתו לבדוק את המיזוג כיום שבו הוגשה הודעת מיזוג, ויחולו על המיזוג הוראות חוק זה;

 

 

 

 

(ב) אי מתן הודעה כאמור מאת הממונה תוך 15 הימים האמורים או מתן הודעה לצדדים למיזוג כי אין בכוונתו לבדוק את המיזוג דינם כהודעה על הסכמת הממונה למיזוג."

תיקון סעיף 20

{C}{C}8.               {C}{C} 

 בסעיף 20 לחוק העיקרי –

 

 

 

(א)

בסעיף קטן (א), במקום "כל אחת מהחברות שבכוונתן להתמזג תודיע" יבוא "כל אחד מהצדדים שבכוונתם להתמזג יודיע";

 

 

(ב)

בסעיף קטן (ב), במקום "כל החברות המבקשות להתמזג" יבוא "כל הצדדים המבקשים להתמזג", במקום "יודיע להן" יבוא "יודיע להם", ואחרי "אלא אם כן הוארך המועד לפי סעיף 38" יבוא "או לפי סעיף קטן (ב1),";

 

 

(ג)

אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:        
"(ב1) מצא הממונה בתוך פרק הזמן הקבוע בסעיף קטן (ב) כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב) לשם בדיקתו של מיזוג חברות לפי סעיף 17 שניתנה לגביו הודעת מיזוג, רשאי הממונה להאריך את המועד בסעיף קטן (ב) לפרקי זמן נוספים שאינם עולים, במצטבר, על 120 ימים נוספים; על הארכה כאמור יודיע הממונה בכתב לצדדים למיזוג.";
 

 

 

(ד)

בסעיף קטן (ג), במקום "תחום פעולתן של החברות המבקשות" יבוא "תחום פעולתם של הצדדים המבקשים".

תיקון סעיף 23ב(ג)

{C}{C}9.               {C}{C} 

 

בסעיף 23ב(ג) לחוק העיקרי, אחרי "שבו יירשמו המסמכים שהובאו בפניה" יבוא "תקציר הדיונים וההחלטות שנתקבלו", המילים "בישיבות לאישור כללי פטור סוג יירשם גם תקציר הדיונים" – יימחקו, ואחרי "ובלבד שהמידע שיפורסם לא יכלול מידע" יבוא "הכולל פרטים שמסירתם עלולה לפגוע בתחרות או מידע".

תיקון סעיף 25

{C}{C}10.          {C}{C} 

 

בסעיף 25 לחוק העיקרי –

{C}{C}(א)     {C}{C}בסעיף קטן (א), במקום "הפרדתן של החברות" יבוא "הפרדת הצדדים";

{C}{C}(ב)      {C}{C}בסעיף קטן (ב), במקום "הפרדת החברות" יבוא "הפרדת הצדדים", במקום "בחירתן" יבוא "בחירתם", במקום "להן" יבוא "להם", ובמקום "מנכסי החברות" יבוא "מנכסי הצדדים." 

תיקון סעיף 46(א)

{C}{C}11.          {C}{C}7

 

בסעיף 46(א) לחוק העיקרי, במקום "או התעורר חשד כי אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו-249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977", יבוא "או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו-249 לחוק העונשין בקשר לעבירה לפי חוק זה".

תחולת סעיף 19(ג) – הוראת שעה

{C}{C}12.          {C}{C} 

 

הוראות סעיף 19(ג) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 7 לחוק זה, יעמדו בתוקפן לתקופה של שלוש שנים מיום תחילתו; שר הכלכלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות של שלוש שנים כל אחת.

           

 

 

 


{C}{C}[1]{C}{C} ס"ח התשמ"ח, עמ' 128; התשע"ה, עמ' 111.

[2]{C}{C} ס"ח התשנ"ט, עמ' 189; התשע"ה, עמ' 36.

[3]{C}{C} חא"י, כרך א', עמ' (ע) 336, (א) 360; ס"ח התשע"א, עמ' 683.

[4]{C}{C} ס"ח התש"ם, עמ' 210; התשע"ד, עמ' 675.

[5]{C}{C} דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] מס' 28, עמ' 549; ס"ח התשע"ה, עמ' 156.