רשות התחרות

קישורים מהירים

22/11/16
501095

נוסח תזכיר חוק - הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (עיון בתיק הרשות וסודיות המידע), התשע"ו-2016.

קובץ PDF:
WORD:
תאריך פרסום:
22/11/2016

תזכיר חוק

 

א.      שם החוק המוצע:

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (עיון בתיק הרשות וסודיות המידע),             התשע"ו-2016. 

 

ב.      עיקרי החוק המוצע והצורך בו:

מוצע לתקן את חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן – "החוק", או "חוק ההגבלים העסקיים") בשני נושאים עיקריים:

1)      הסדרה בחוק ההגבלים העסקיים של הליכי הגילוי והעיון במסמכים שבידי רשות הגבלים עסקיים (להלן: "הרשות"), הנוגעים להחלטה שלגביה ניתן להגיש ערר לבית הדין להגבלים עסקיים (להלן: "בית הדין"), וקביעת הסדר מיוחד ביחס למידע של  צד ג' אשר יש להגן על סודיותו.

2)      הוראה בדבר סודיות המידע המתקבל ברשות ההגבלים העסקיים תוך כדי מילוי תפקידיה על פי דין.

להלן פירוט עיקרי התיקונים המוצעים ותכליתם.

 

1)      הסדרה של הליכי הגילוי והעיון בתיק הרשות

סעיפים 30 ו-31 לחוק בתי דין מנהליים, התשנ"ב-1992 (להלן: "חוק בתי דין מנהליים") מסדירים את זכותו של מי שזכאי לערור על החלטת רשות מנהלית ביחס לעיון במסמכים שבידי הרשות הנוגעים להחלטה (להלן: "התיק" או "תיק הרשות"). הניסיון מלמד כי בעולם ההגבלים העסקיים יש צורך באיזון ייחודי ביחס לזכות העיון של העורר הפוטנציאלי, לעומת זכותו של צד ג' שמסר מידע לרשות, ולעומת אינטרס הרשות והציבור בהגנה על יכולתה של הרשות לאסוף את המידע הנחוץ לה על מנת לקבל החלטות בצורה מושכלת. מכאן הצורך בתיקון החוק.

 

על מנת להפעיל את סמכויותיה לפי החוק, נדרשת הממונה על הגבלים עסקיים (להלן: "הממונה") להבנה טובה של נסיבות השוק בו פועלים השחקנים אשר בעניינם מתקבלות ההחלטות. על מנת לגבש תמונת מצב מלאה ככל הניתן, הממונה אוספת מידע בעל רגישות מסחרית ותחרותית מגורמים שונים הפועלים בשוק, ולא רק ממי שההחלטה מתקבלת בעניינו – לרבות ממתחרים, לקוחות וספקים. חלק ניכר מהמידע הוא מטבעו כזה שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית בעניין מקצועי או מסחרי של מוסר המידע (למשל: תכנית אסטרטגית של מתחרה להיכנס לשוק מסוים, או רשימת הספקים שעימם עובד לקוח של בעל זכות הערר).

 

יוצא, שבאופן ייחודי לתחום ההגבלים העסקיים, בקשה לעיון בתיק הרשות מצד עורר פוטנציאלי, מחייבת כעניין שבשגרה לערוך איזון בין זכות העורר לעיון במידע שבבסיס החלטת הממונה, על מנת שיוכל למצות את זכותו לערור על ההחלטה, לבין ההגנה על זכויותיהם של מוסרי המידע כאמור. זאת ועוד: לרשות ולציבור אינטרס בשיתוף פעולה מצד הפועלים בשוק באיסוף המידע – הגנת חסר על מוסרי המידע עלולה לפגוע ביכולתה של הרשות להמשיך וליהנות משיתוף הפעולה הנחוץ לה על מנת לגבש את תמונת עולם עובדתית מדויקת ככל האפשר כבסיס להחלטותיה.

 

במצב הדברים הנוכחי, בית הדין להגבלים העסקיים הוא הערכאה הראשונה המכריעה במחלוקות שעניינן מידע סודי של צדדים שלישיים בתיק הרשות. בפועל, ההסדר הדיוני המתגבש ברוב המכריע של ההליכים הוא כי מידע סודי של צדדים שלישיים עובר אך ורק לבאי הכוח של העורר ולמומחים כלכליים מטעמו ולא לעורר עצמו, בכפוף להתחייבותם לשמירה על סודיות המסמכים והמידע (ראו, למשל, ע"א 4524/01 "מעריב" הוצאת מודיעין בע"מ נ' הממונה על ההגבלים העסקיים, פ"ד נז(4) 521 (2003), בו אימץ בית המשפט העליון את החלטת בית הדין להעביר נתונים לבאי כוח העוררים בלבד, לאחר שיחתמו על התחייבות על סודיות). בכך נשמרת במידה רבה מאד יכולתו של העורר למצות את טענותיו בפני בית הדין, מחד גיסא, ומוסר המידע זוכה להגנה משמעותית ולהפגת החשש מפני דליפת המידע הרגיש שהעביר לרשות, מאידך גיסא. איזון ראוי זה גם תומך, כאמור, ביכולתה של הרשות להמשיך ולאסוף מידע מצדדים שלישיים ולבצע את תפקידה.

 

תכליתו של התיקון המוצע היא להפוך את הסדר העיון באמצעות בא-כוח ומומחה כלכלי, אשר תואר לעיל, לברירת המחדל ביחס למידע מסחרי רגיש של צדדים שלישיים, באופן שיהא זה ההסדר שיחול בהעדר החלטה אחרת של הממונה או בית הדין, כפי שיפורט להלן. כמו כן, המטרה היא להעביר את זירת ההחלטה הראשונית ביחס להסדר העיון מבית הדין לממונה על הגבלים עסקיים. בכך יחסך זמן דיוני יקר בבית הדין וייעשה האיזון הראוי בדרך היעילה ביותר. לצדדים המתנגדים להחלטת הממונה ביחס לעיון המותר תישמר הזכות לפנות לבית הדין בערר.

 

סעיף 37א המוצע מפרט סייגים לזכות העיון, בהתאם לאמור בסעיפים 30 (א) ו-(ב) לחוק בתי דין מנהליים, ובתוספת סייגים הרלבנטיים במיוחד למידע הנאסף ברשות, ועשוי להימצא בתיק הרשות בערר פוטנציאלי: מידע אודות פרטי משא ומתן עם גוף או אדם שמחוץ לרשות; מידע שהעמדתו לעיון עלולה לפגוע בהמשך קבלת מידע על ידי הרשות; ומידע על אודות שיטות חקירה של הרשות או מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה פלילית.

 

סעיף 37ב-37ה המוצעים מחליפים את ההסדר המצוי כיום בסעיף 30(ד) לחוק בתי דין מנהליים.

 

סעיף 37ב המוצע עוסק בבקשה לממונה להתיר עיון במידע מוגן של אדם אחר, ויוצר את ברירת המחדל לפיה מידע כאמור יועבר לבא כוחו של המבקש או למומחה מטעמו בלבד. זאת, בכפוף למתן הצהרה על שמירה על סודיות המסמכים, ולכך שניתנה למוסר המידע הזדמנות להציג בפני הממונה את טענותיו בעניין. כמו כן, הסעיף מסמיך את הממונה לחרוג מהסדר העיון שבברירת המחדל, ולהתיר עיון גם למבקש עצמו, אם מצא שבנסיבות העניין הדבר נחוץ לשם עשיית צדק ועדיף מן הטעם למניעת העיון. הסעיף מסמיך את הממונה לחרוג מהסדר העיון שבברירת המחדל גם באופן אחר, לרבות באי-התרת עיון במידע, אם מצא כי בנסיבות המקרה זהו האיזון הראוי בין זכויותיו של מבקש העיון לבין זכויותיו של מוסר המידע, בשים לב לאינטרס הציבור. עוד קובע הסעיף כי מבקש המידע או מוסר המידע אשר מתנגדים להחלטות הממונה רשאים לפנות לבית הדין, ומסדיר את הליך הפניה ואת ההליך בפני בית הדין.

 

סעיף 37ג המוצע אוסר על הפרת הצהרה לשמירה על סודיות שניתנה על ידי מי שגולה לו מידע לפי סעיף 37ב(ב) או 37ב(ג).

 

סעיף 37ד המוצע קובע כי ניתן יהיה להמשיך ולהגיש בקשת עיון לבית הדין כערכאה ראשונה בעניין מסמכים או חלקי מסמכים שהעיון בהם נמנע מן הטעם שאין להם נגיעה להחלטה עליה עוררים, או שהם ראיות חסויות, או שהם מכילים חומר פנימי, או שיש בהם מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או אדם מחוץ לרשות, או שיש בהם מידע אודות שיטות חקירה או מידע שנאסף או נוצר לצורך חקירה פלילית. עוד קובע הסעיף, כי ניתן יהיה לפנות לבית הדין בבקשה להתיר עיון במידע שנמנע העיון בו מטעמים של בטחון המדינה, יחסי חוץ או עניין ציבור חשוב, וכי על בקשה כזאת ימשיך לחול סעיף 31 לחוק בתי דין מנהליים.

 

סעיף 37ה המוצע מחליף את סעיף 30(ג) לחוק בתי דין מנהליים וקובע הסדר דומה, לפיו בית הדין רשאי להחליט במסגרת הליך המתנהל בפניו כי תיק הרשות יימסר לבית הדין, בסייגים הקבועים בסעיף.

 

2)      סודיות המידע המתקבל ברשות ההגבלים העסקיים

סעיף 46יא המוצע כתיקון לחוק ההגבלים העסקיים, יחד עם התיקונים עקיפים לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014 והחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013 אשר בסעיפים 3 ו-4 לנוסח התזכיר, עוסקים בהגנה על סודיות המידע המתקבל ברשות מפני גילוי. בדומה למצב ברשויות אכיפה כלכלית אחרות, דוגמת רשות ניירות ערך ורשות המיסים, יש אינטרס ציבורי מיוחד בהגנה מחוזקת על המידע המתקבל ברשות מפני גילוי.

 

ראשית, ישנה חשיבות רבה להגנה על סודיות המידע של צדדים שלישיים כדי לאפשר את שיתוף הפעולה הנחוץ מכלל הגורמים הפועלים בשוק, כפי שכבר הוסבר לעיל, על מנת שהרשות תוכל לגבש את תמונת עולם עובדתית מדויקת ככל האפשר כבסיס להחלטותיה. בהקשר זה, חשוב להדגיש כי פעמים רבות הגופים מהם נאסף המידע הם "שחקנים חוזרים", במובן זה שעבודת הרשות מולם אינה חד-פעמית, ולכן ישנה חשיבות מיוחדת ביצירת בסיס בחוק שיאפשר וייתמוך ביחסי האמון הנחוצים.


לכך יש להוסיף כי המידע העסקי המתקבל ברשות לשם ביצוע משימותיה השונות, הוא יוצא דופן בהיקפו העצום כמו גם במידת רגישותו התחרותית והמסחרית, ועשוי להיות בעל ערך רב עבור גורמים עסקיים. מכאן עולה חשש, למשל, כי ייעשה שימוש בבקשות לפי חוק חופש המידע התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע") כערוץ לאיסוף מידע אשר התקבל ברשות מגורמים חיצוניים לשם השגת יתרון עסקי – מטרה שאין לה דבר וחצי דבר עם התכליות שבבסיס חוק חופש המידע: מימוש חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, ביקורת ופיקוח על עבודת רשויות השלטון, הבטחת אמון הציבור במערכות השלטון, ומימוש קניינו של הציבור במידע הציבורי. (לעניין תכליות חוק חופש המידע, ראו, למשל, עע"מ 3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר באמצעות עיתון הארץ בע"מ (12.7.11), פסקאות 21-22 לפסק דינה של כבוד השופטת ארבל).

 

מאפיינים אלה של עבודת הרשות והמידע הנאסף בה, מצדיקים כי נקודת האיזון בין אינטרס הציבור בנגישות למידע שהתקבל ברשות , לבין אינטרס הציבור בשמירה על סודיות המידע, תיטה יותר לטובת אינטרס השמירה על סודיות המידע, לעומת ההסדר הכללי שבחוק חופש המידע.

 

על כן, סעיף קטן (א) קובע כי ככלל, אין לגלות מידע המתקבל ברשות תוך כדי מילוי תפקידיה על פי דין. כלל זה אינו חל ביחס לגילוי לצורך הליך פלילי, גילוי לפי דרישה של היועץ המשפטי לממשלה, בית דין או בית משפט, גילוי ידיעה שהיא נחלת הכלל, וכן ביחס לגילוי, פרסום או מתן הודעה לפי חוק ההגבלים העסקיים (למשל, במסגרת זכות העיון של מי שזכאי לערור על החלטת הממונה לפי סעיפים 37א-37ה המוצעים לעיל).

 

סעיף קטן (ב) מתיר לממונה ולמי שהסמיכה לכך לגלות מידע מקום בו הדבר נדרש במהלך הפעלת סמכויות הממונה לפי כל דין (למשל, כחלק מנימוקי החלטה לפי חוק ההגבלים העסקיים), או לקידום תכליתו של אותו דין. כמו כן, ניתן יהיה לגלות את המידע מקום בו טעמים של טובת הציבור בגילוי המידע גוברים על הטעמים לאי-גילויו. הסעיף מבהיר כי הממונה רשאית לקבוע את היקף הגילוי ואת האופן שבו ייעשה. ברור כי מקום בו הגילוי נעשה תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, על הרשות לציין זאת, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע.

 

ג.       השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקנו חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014  והחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד- 2013, כמתואר בתזכיר זה.

 

ד.      השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

אין.

 

ה.      הערכת השפעות רגולציה (RIA)

החקיקה המוצעת אינה רגולציה המחויבת בעריכת RIA.

 

ו.        להלן הנוסח המוצע:

 

 

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --) (עיון בתיק הרשות וסודיות המידע), התשע"ו-2016

 

הוספת סעיפים 27א עד 37ה

1.

בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 37 יבוא:

 

 

"זכות עיון בתיק הרשות למי שזכאי להגיש ערר

37א.

(א)   מי שזכאי להגיש ערר על החלטת הממונה, זכאי לעיין במסמכים שבידי הממונה הנוגעים להחלטה (להלן – התיק), ולהעתיק מסמכים מן התיק.

 

 

 

 

(ב)   זכות העיון בתיק לפי סעיף קטן (א) לא תחול על מסמכים או חלקי מסמכים, שהתקיים בהם אחד מאלה:

 

 

 

 

 

(1)    אין להם נגיעה להחלטה שעליה עוררים;

 

 

 

 

 

 

 

(2)    יש בהם סוד מקצועי או מסחרי, ידיעה סודית כמשמעותה לפי כל דין, לרבות מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית בעניין מקצועי או מסחרי  של אותו אדם;

 

 

 

 

 

 

 

(3)    בטחון המדינה, יחסי החוץ או ענין ציבורי חשוב מחייבים שלא להרשות עיון בהם;

 

 

 

 

 

 

 

(4)    הם ראיות חסויות לפי פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971[2], או לפי כל דין אחר; על ראיות חסויות לפי סעיפים 44 ו-45 לפקודה האמורה יחול סעיף 31 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[3] (להלן – חוק בתי דין מינהליים);

 

 

 

 

 

 

 

(5)    הם מכילים חומר פנימי, כגון: רשומות מדיונים פנימיים, דיווח לממונים, הצעות וטיוטות של החלטות;

 

 

 

 

 

 

 

(6)    העיון בהם עלול לפגוע, שלא כדין, בזכות או בעניין אישי של אדם אחר;

 

 

 

 

 

 

 

(7)    הם עוסקים במינוי, בהטלת תפקיד, בהערכות אישיות, בכשירות לתפקיד או בהישגים של אדם, ובכלל זה של העורר;

 

 

 

 

 

 

 

(8)    יש בהם מידע על אודות פרטי משא ומתן עם גוף או עם אדם שמחוץ לרשות;

 

 

 

 

 

 

 

(9)    יש בהם מידע שהעמדתו לעיון עלולה לפגוע בהמשך קבלת מידע על ידי הרשות;

 

 

 

 

 

 

 

(10)  יש בהם מידע על אודות שיטות חקירה של הרשות או מידע שנאסף או שנוצר לצורכי חקירה פלילית לרבות מידע מודיעיני;

 

 

 

 

 

 

ובלבד שלא יימנע עיון בשל טעם מן הטעמים המוזכרים בסעיף קטן זה אלא במידה הנדרשת על ידי אותו טעם.

 

 

בקשה לממונה להתיר עיון במידע מוגן של אדם אחר

37ב.

(א)   עורר או צד אחר להליך לפני בית הדין (בסעיף זה – המבקש) רשאי להגיש לממונה בקשה לעיין גם במסמכים או חלקי מסמכים המצויים בתיק שמתקיים בהם האמור בסעיפים 37א(ב)(2), 37א(ב)(6) או 37א(ב)(7).        

 

 

 

 

 

 

(ב)

(1)    התקבלה בקשה לפי סעיף קטן (א), הממונה יעביר מסמכים או חלקי מסמכים שהתבקשו לבא כוחו של המבקש או למומחה מטעמו בלבד, ובלבד שניתנה הצהרה לשמירה על סודיות המסמכים או חלקי המסמכים שיימסרו, אשר במסגרתה יתחייב מקבל המידע שלא להעביר את המסמכים או תוכנם, בין היתר למבקש עצמו; הצהרה כאמור תיערך באופן שיקבע הממונה.

 

 

 

 

 

 

 

(2)    בסעיף קטן זה –

 

 

 

 

 

 

 

 

"בא כוח" ו"מומחה כלכלי" – למעט מי שמועסק דרך קבע על ידי המבקש או על ידי אדם הקשור אליו, ולמעט מי שיש לו עניין אישי במבקש העיון;

 

 

 

 

 

 

 

 

"עניין אישי" – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ"ט–1999[4].

 

 

 

 

 

 

(ג)    הממונה רשאי, לבקשת המבקש, להעביר מסמכים או חלקי מסמכים שהתבקשו לפי סעיף קטן (א) לעיונו של המבקש עצמו, שלא באמצעות בא כוח או מומחה כאמור בסעיף קטן (ב), אם  מצא הממונה כי בנסיבות העניין עיון המבקש עצמו נחוץ לשם עשיית צדק, ועדיף מן הטעם למניעת העיון;

אולם הממונה לא ימסור מסמכים או חלקי מסמכים לפי סעיף קטן זה, אלא אם ניתנה הצהרה לשמירה על סודיות המסמכים או חלקי המסמכים שיימסרו; הצהרה כאמור תיערך באופן שייקבע הממונה.

 

 

 

 

 

 

(ד)   הממונה רשאי להתיר עיון בדרך אחרת מהדרכים הקבועות בסעיפים קטנים (ב) או (ג) או במגבלות נוספות, וכן לא להתיר עיון כלל, אם מצא כי בנסיבות המקרה הדבר נחוץ לשם איזון ראוי בין זכויותיו של המבקש לבין זכויותיו של מוסר המידע, ובשים לב לאינטרס הציבור.

 

 

 

 

 

 

(ה)   הממונה לא ימסור מסמכים או חלקי מסמכים לעיון לפי סעיפים קטנים (ב) (ג) או (ד), אלא אם ניתנה למוסר המידע הזדמנות להציג לפניו את טענותיו; החליט הממונה להעמיד מסמך לעיון על אף התנגדותו של מוסר המידע,  יודיע על כך למוסר המידע בכתב, ולא יעמיד את המסמך לעיון אלא לאחר שחלפו 15 ימים מיום מתן ההודעה למוסר המידע או, אם פנה מוסר המידע לבית הדין לפי סעיף קטן (ו), עד להחלטת בית הדין בעניין.

 

 

 

 

 

 

(ו)    מבקש עיון לפי סעיף קטן (א), ומוסר מידע שהממונה החליט להעמיד לעיון לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ד), המתנגדים להחלטות הממונה לפי סעיף זה, רשאים לפנות לבית הדין בבקשת התנגדות מנומקת בכתב בתוך 15 ימים מיום שהממונה הודיע להם על החלטותיו.

 

 

 

 

 

 

(ז)    בית הדין יחליט בבקשת התנגדות לפי סעיף (ו) לאחר שנתן לממונה, למבקש העיון ולמוסר המידע שהעיון בו מתבקש, הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

 

 

הצהרה לשמירה על סודיות

37ג.

לא יפר אדם הצהרה לשמירה על סודיות שנתן לפי סעיף 37ב(ב) או 37ב(ג).

 

 

בקשה לבית הדין להתיר עיון במסמכים

37ד.

(א)   עורר או צד אחר להליך לפני בית הדין רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לעיין במסמכים או חלקי מסמכים שהעיון בהם נמנע ממנו לפי סעיפים 37א(ב)(1), 37א(ב)(4), 37א(ב)(5), 37א(ב)(8), 37א(ב)(9) או 37א(ב)(10); בית הדין רשאי לאפשר עיון במסמכים, כפי שייקבע, אם לדעתו הצורך בעיון לשם עשיית צדק עדיף על הטעם למניעת העיון.

 

 

 

 

(ב)   עורר או צד אחר להליך לפני בית הדין רשאי לפנות לבית הדין בבקשה לעיין במסמכים או חלקי מסמכים שהעיון בהם נמנע ממנו לפי סעיף 37א(ב)(3); על בקשה כאמור יחולו הוראות סעיף 31  לחוק בתי דין מינהליים.

 

 

מסירת מסמכים לעיון בית הדין

37ה.

בית הדין רשאי להחליט במסגרת הליך המתנהל בפניו, ביוזמתו או לפי בקשת העורר או צד אחר להליך בפני בית הדין, כי התיק יימסר לבית הדין, למעט מסמכים אשר מסירתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, או מסמכים אחרים שלדעת בית הדין אין זה מן הראוי, בנסיבות העניין, שיימסרו לו."

הוספת סעיף  46יא

2.

בחוק העיקרי, אחרי סעיף 46 יבוא:

 

 

"סודיות

46יא.

(א)   לא יגלה אדם ידיעה שהתקבלה אצלו ולא יראה מסמך, פנקס או תעודה שהתקבלו אצלו תוך כדי מילוי תפקידו לפי חוק זה (בסעיף זה – ידיעה שגילויה אסור), ואולם אין בסעיף קטן זה כדי למנוע גילוי לצורכי הליך פלילי, לרבות חקירה פלילית, או לפי דרישה של היועץ המשפטי לממשלה, בית דין או בית משפט, או גילוי ידיעה שהיא נחלת הכלל או שחלה לגביה חובת גילוי, פרסום או מתן הודעה לפי חוק זה.

 

 

 

 

(ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה או מי שהוסמך על ידו רשאי לגלות ידיעה שגילויה אסור, אם מצא כי גילוי כאמור נדרש במהלך הפעלת סמכויותיו של הממונה לפי כל דין או לקידום תכליתו של אותו דין, או שנחיצות גילוי המידע מטעמים אחרים של טובת הציבור גוברת על הטעמים לאי-גילויו. לעניין גילוי לפי פסקה זו, רשאי הממונה לקבוע את היקף הגילוי ואת האופן שבו ייעשה; גילה הממונה, או מי שהסמיך לכך, מידע תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים, יציין זאת, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998.[5]"

תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013

3.

בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013[6], אחרי סעיף 43, יבוא:

 

 

"סודיות

43א.

(א)   לא יגלה אדם ידיעה שהתקבלה ברשות ההגבלים העסקיים ולא יראה מסמך, פנקס או תעודה שהתקבלו אצלו תוך כדי מילוי תפקידו ברשות ההגבלים העסקיים לפי חוק זה (בסעיף זה – ידיעה שגילויה אסור), וכן לא יגלה את תוכנה של ידיעה שגילויה אסור, ואולם אין בסעיף קטן זה כדי למנוע גילוי לצורכי הליך פלילי, לרבות חקירה פלילית, או לפי דרישה של היועץ המשפטי לממשלה, בית דין או בית משפט, או גילוי ידיעה שהיא נחלת הכלל או שחלה לגביה חובת גילוי, פרסום או מתן הודעה לפי חוק זה.

 

 

 

 

(ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה, או מי שהוסמך על ידו, רשאי לגלות ידיעה שגילויה אסור, אם מצא כי גילוי כאמור נדרש במהלך הפעלת סמכויותיו של הממונה לפי כל דין או לקידום תכליתו של אותו דין, או שנחיצות גילוי המידע מטעמים אחרים של טובת הציבור גוברת על הטעמים לאי-גילויו. לעניין גילוי לפי פסקה זו, רשאי הממונה לקבוע את היקף הגילוי ואת האופן שבו ייעשה.  לעניין גילוי לפי פסקה זו, רשאי הממונה לקבוע את היקף הגילוי ואת האופן שבו ייעשה; גילה הממונה, או מי שהסמיך לכך, מידע תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים, יציין זאת, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998.[7]"

תיקון חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014

4.

בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014[8]

 

 

(א)      בכותרת סימן ג', אחרי "אכיפה", יבוא "סודיות מידע";

 

 

(ב)       אחרי סעיף 22 יבוא:

 

 

"סודיות

22א.

(א)   לא יגלה אדם ידיעה שהתקבלה אצלו ולא יראה מסמך, פנקס או תעודה שהתקבלו אצלו תוך כדי מילוי תפקידו לפי חוק זה (בסעיף זה – ידיעה שגילויה אסור) וכן לא יגלה את תוכנה של ידיעה שגילויה אסור, ואולם אין בסעיף קטן זה כדי למנוע גילוי לצורכי הליך פלילי, לרבות חקירה פלילית, או לפי דרישה של היועץ המשפטי לממשלה, בית דין או בית משפט, או גילוי ידיעה שהיא נחלת הכלל או שחלה לגביה חובת גילוי, פרסום או מתן הודעה לפי חוק זה.

 

 

 

 

(ב)   על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה או מי שהוסמך על ידו רשאי לגלות ידיעה שגילויה אסור, אם מצא כי גילוי כאמור נדרש במהלך הפעלת סמכויותיו של הממונה לפי כל דין או לקידום תכליתו של אותו דין, או שנחיצות גילוי המידע מטעמים אחרים של טובת הציבור גוברת על הטעמים לאי-גילויו. לעניין גילוי לפי פסקה זו, רשאי הממונה לקבוע את היקף הגילוי ואת האופן שבו ייעשה; גילה הממונה, או מי שהסמיך לכך, מידע תוך השמטת פרטים או עריכת שינויים, יציין זאת, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998.[9] "

******************************


[1] ס"ח התשמ"ח, עמ' 128; התשע"ה, 111.

[2] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 18, עמ' 421; התשע"ו, עמ' 308.

[3] ס"ח התשנ"ב, עמ' 90; התשע"ג, עמ' 16.

[4] ס"ח התשנ"ט, עמ' 189; התשע"ו, עמ' 625.

[6] ס"ח התשע"ד, עמ' 92.

[8] ס"ח השתע"ד, עמ' 438; התשע"ה, עמ' 296.

[9]  ס"ח התשנ"ח, עמ' 226; התשע"ו, עמ' 313.