רשות התחרות

קישורים מהירים

30/10/17
501311

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס'--)(חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז–2017

קובץ PDF:
WORD:
תאריך פרסום:
30/10/2017

 

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס'--)(חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז–2017

 

 

א.      שם החוק המוצע:

הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס' --)(חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז–2017

 

ב.      מטרת החוק המוצע והצורך בו:

התיקון המוצע לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (להלן – "החוק", או "חוק ההגבלים העסקיים")[1] עוסק בעיקרו בהוראות שבליבת החוק: תחומי הפיקוח על מונופולין, מיזוגים ואופן האכיפה של החוק. התיקון מבקש להעמיק ולמקד את פעילותה של רשות ההגבלים העסקיים, שתיקרא מעתה רשות התחרות, באותן פעילויות שטמון בהן נזק פוטנציאלי לתחרות, ולציבור ואשר מעלות את יוקר המחייה, ומנגד להקטין את הנטל הבירוקרטי והרגולטורי שמייצרים מנגנוני הפיקוח הקיימים כיום בחוק. התיקון המוצע מקרב את הדין הישראלי למקובל בדיני התחרות בכלכלות מפותחות בעולם.

המטרה המרכזית שביסוד התיקונים המוצעים היא מיקוד האיסורים שבחוק בפרקטיקות העסקיות שמקימות חשש לפגיעה משמעותית בתחרות או בפרקטיקות שמטרתן להפחית את התחרות במשק. הצעת החוק תחזק את יכולתה של רשות הגבלים עסקיים לפעול במלוא הכוח ובאפקטיביות לטובת קידום התחרות והורדת יוקר המחייה. בה בעת, יוסר נטל רגולטורי ובירוקרטי מיותר מפעילות עסקית שאינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות על מנת לאפשר לעסקים הפועלים באופן תחרותי לקדם צמיחה כלכלית במשק.

הצורך בתיקון החוק נובע גם מכך שהיבטים רבים של מסגרת הפיקוח הקבועה בו אינם עולים בקנה אחד עם המקובל בעולם, והוראותיו אינן מתאימות לשינויים המשמעותיים שעברה הכלכלה הישראלית מאז נקבעו. כך, למשל, בהקשר של מונופולין – כמעט שאין מדינות נוספות בעולם אשר קובעות את קיומו של מונופולין על בסיס נתח שוק בלבד, כמו בישראל. ביחס לפיקוח על המיזוגים – הסף הכספי של חובת הדיווח לא עודכן מאז 1999, למרות שהכלכלה הישראלית צמחה ביותר מפי שתיים בתקופה שחלפה מאז. ואכן – כמות המיזוגים המוגשים לרשות הישראלית גבוהה באופן חריג לעומת ממוצע מדינות ה-OECD.

תיקוני החקיקה המבוקשים יצמצמו עלויות רגולטוריות ובירוקרטיות מיותרות ביחס לעסקאות ופעולות שאינן יוצרות סיכון לתחרות. עלויות מיותרות אלה פוגעות במידה רבה דווקא בעסקים הקטנים, מחוללי התחרות. הרגולציה המיותרת גם מביאה להסטת משאבי הרשות מפעילות מקדמת תחרות לבירוקרטיה שאין בצידה תועלת למשק או לעסקים. בצד ההקלה הרגולטורית, ועל מנת לוודא יכולת הרתעה הולמת לרשות הגבלים עסקיים, מוצע לחזק את ההרתעה ביחס להפרות מהותיות של החוק.

כמו כן, על מנת לייצר בהירות בציבור הרחב לגבי מהות החוק, תכליתו כמו גם עיקר תפקידם של הממונה ושל רשות הגבלים עסקיים, מוצע לשנות את שמו ל"חוק התחרות" ובהתאמה – הממונה על התחרות, רשות התחרות, ובית הדין לתחרות.

 

ג.       עיקרי החוק המוצע:

1.       שינוי שם החוק ל"חוק התחרות" ובהתאמה – הממונה על התחרות, רשות התחרות ובית הדין לתחרות

תכליתו של חוק ההגבלים העסקיים היא קידום התחרות החופשית במשק ומניעת הפגיעה בה. זהו גם הייעוד של רשות הגבלים עסקיים, כגוף המופקד על אכיפת חוק זה. מן הראוי כי הדבר יקבל ביטוי ברור בחוק – ובראש ובראשונה בשם החוק ובשמותיהם של הגופים האמונים על אכיפתו.

2.       תיקון הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ביחס לתאגידים זרים, שותפויות לא רשומות ועמותות

סעיף 1 לחוק מגדיר חברה כ"חברה שנוסדה ונרשמה לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983,[2] לרבות חברת חוץ שנרשמה כאמור, אגודה שיתופית רשומה כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות[3] ושותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975[4]". המונח "חברה" נמצא בבסיס הגדרת "מיזוג חברות" בסעיף 1 לחוק, כדלקמן : "לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, או מכוח ההצבעה או מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה...".

שאלת רישומו בארץ של תאגיד אינה רלבנטית לתכלית חוק ההגבלים העסקיים ולפיקוח שהוא מחיל על מיזוגים לצורך ההגנה על התחרות והצרכן הישראלי. על מנת להגשים את תכלית החוק, פשיטא כי עליו לחול על כל מיזוג העלול לפגוע בתחרות בישראל, וכי לרשויות הרלבנטיות צריכה להיות סמכות פיקוח לגבי כל מיזוג כאמור, ללא רלבנטיות לסטטוס הרישום הפורמאלי בארץ של אותו גוף. פרשנות אחרת מפלה לרעה חברות ישראליות, ועלולה לתרום ליצירת "מקלטים" מלאכותיים מתחולת החוק. כיום, דיני המיזוגים מוחלים במקרים המתאימים על חברות זרות שאינן רשומות בישראל באמצעות ההיגד "לרבות" שבהגדרת "מיזוג", אולם מן הראוי שהדבר יוסדר באופן מפורש וחד משמעי בלשון החוק.

בהתאם, מוצע לתקן את הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים כך שתכלול במפורש גם "חברת חוץ" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק החברות, התשנ"ט-1999[5]: "תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל". גם לאחר הרחבת תחולת הגדרת "חברה" כמבוקש, על מנת להחיל את דיני המיזוגים על חברות זרות ימשיכו להתקיים דרישות הזיקה משמעותית לשוק הישראלי, בדמות מחזור מכירות משמעותי בישראל או חלקה בישראל של חברה באספקת נכס,  כאמור בסעיף 17 לחוק.

היגיון דומה עומד בבסיסו של התיקון המוצע בהגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ביחס לשותפויות. כיום, הגדרת "חברה" כוללת בהקשר זה רק "שותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975". מוצע לנתק את הקשר בין סוגיית רישומה של שותפות בישראל, לבין תחולת דיני הפיקוח על מיזוגים ומונופולין לפי חוק ההגבלים העסקיים. כיום, ניתן להחיל את דיני המיזוגים והמונופולין במקרים המתאימים על שותפויות שאינן רשומות בישראל באמצעות ההיגד "לרבות" שבהגדרת "מיזוג" ו"אדם" לעניין בעל מונופולין, אולם מן הראוי שהדבר יוסדר באופן מפורש וחד משמעי בלשון החוק. בהתאם, מוצע לתקן את הגדרת "חברה" בסעיף 1 לחוק ההגבלים העסקיים כך שתכלול כל שותפות, כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (דהיינו: "חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות"), לרבות שותפות חוץ, כהגדרתה בסעיף 74 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975" (דהיינו: "שותפות שנתכוננה מחוץ לישראל"). כמו כן, מוצע להוסיף להגדרת חברה גם "עמותה" כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980.[6] זאת, משום שאין הצדקה מהותית לכך שהפיקוח על מיזוגים ומונופולין לא יחול על מיזוגים שעמותה היא צד להם. 

3.      שינויים בפרק ההסדרים הכובלים

 מוצע לתקן את סעיף 14א' לחוק העוסק במועד למתן החלטת הממונה בבקשת פטור, כך שהמועדים לקבלת ההחלטה יושוו לקבוע בחוק ביחס להחלטה במיזוג ויעמדו ככלל על 30 יום, אלא אם כן מצא הממונה כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן שאינם עולים, במצטבר, על 120 ימים נוספים. על הארכת התקופה כאמור יודיע הממונה לצדדים בכתב, בהודעה מנומקת.

בצד זאת, בכוונת רשות הגבלים עסקיים לפעול לצמצום מהותי של חובת צדדים להסדר כובל לקבל פטור פרטני להסדר, באמצעות הרחבת כללי פטור סוג מכוח סעיף 15א' לחוק, כך שיפטרו מן החובה לקבל פטור פרטני סוגים מסוימים של הסדרים כובלים אשר עומדים בתנאים המהותיים של סעיף 14(א) לחוק וסעיף 15א(א) לחוק. כוונה זו היא המשך למגמה הקיימת בשנים האחרונות בכללי פטור הסוג, של מעבר להערכה מהותית של ההשלכות התחרותיות של ההסדר הנבחן, ואחריות הצדדים לבחון את עמידתם בדרישות להיותו של הסדר כובל מותר. לאור מגמה זו, של הרחבת פטורי הסוג, מתחדד הצורך לתקן את הפרוצדורה הקבועה בסעיף 15א(ז) ביחס להחרגת הסדר מפטור הסוג. החלטת הממונה להחריג הסדר  מפטור סוג במהותה אינה דומה לקביעת ממונה מן הסוג שראוי להחיל לגביו את הוראות סעיפים 43(ב) עד (ה) לחוק (למשל, הליך הערר מן הסוג הקבוע בסעיף 43(ג) ומתן תוקף של ראיה לכאורה בכל הליך משפטי כאמור בסעיף 43(ה)). זאת כיוון שהחלטה להחריג הסדר מפטור הסוג היא החלטה מינהלית שמשמעותה היא שעל הצדדים לבחון את ההסדר במסלול הרגיל, קרי, לאחר קבלת החלטה כאמור הצדדים יוכלו לפתוח בהליך נפרד ועצמאי ולהביא את ההסדר לאישור בית הדין לפי סעיף 7 לחוק או לבקש פטור מאת הממונה לפי סעיף 14 לחוק. כך שלמעשה לפנינו שני שלבים - שלב ראשון שעניינו החלטה להחריג הסדר מפטור סוג ושלב שני שעניינו אישור ההסדר במסגרת הליך אישור נפרד ועצמאי או לחלופין בקשת פטור מהממונה גם היא במסגרת הליך נפרד ועצמאי. ההחלטה המתקבלת בשלב הראשון היא החלטה מִנהלית טיפוסית ועל כן מוצע כי החלטה זו של הממונה תהיה כפופה לביקורת שיפוטית לפי כללי המשפט המנהלי המהותי. 

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 16 לחוק על ידי מחיקת סעיף קטן (ב), אשר מקים חובה על צדדים להסדר כובל להודיע לממונה על כל שינוי בו שלדעתם אינו שינוי מהותי, וקובע אפשרות לבירור מחלוקות בפני אב בית הדין במקרה שהממונה סבור כי השינוי שדווח הינו מהותי. הסיבה לתיקון היא כי די בהוראה הקבועה בסעיף 16(א) לחוק, לפיה שינוי בפרט מהותי בהסדר כובל שניתן לו אישור, פטור או היתר זמני דינו כדין הסדר כובל חדש, הטעון בקשה לאישור, פטור או היתר זמני, תוך 30 ימים מיום השינוי. מטבע הדברים, אם השינוי בהסדר הכובל אינו מהותי, הטלת חובת דיווח בעניינו היא מיותרת.

4.       שינויים בפרק המיזוגים

מוצע לעדכן את סעיף 17(א)(2) לחוק, כך שמיזוגים שמחזור המכירות המשותף של הצדדים להם עולה על 360 מיליון ₪ (במקום 150 מיליון ₪) יידרשו לקבל אישור מראש מאת הממונה.

סעיף 17(א) לחוק קובע שלושה תנאי סף, אשר אם לפחות אחד מהם מתקיים, חובה על צדדים למיזוג לפנות לקבלת אישור הממונה: (1) כאשר צד למיזוג מחזיק בנתח שוק של מעל 50%, ובהתאם הוא בעל מונופולין; (2) כאשר בעקבות המיזוג ייווצר לצדדים נתח שוק משותף של מעל 50%; או (3) כאשר המחזור המשותף של הצדדים למיזוג בשנה שקדמה למיזוג עולה על 150 מיליון ₪. מרבית המיזוגים המוגשים לאישור הממונה מוגשים מכוח חלופת מחזור המכירות. הרשות מעוניינת להעלות משמעותית את תנאי הסף המבוסס על מחזור מכירות הקבוע מ-150 מיליון ש"ח ל-360 מיליון לש"ח.

הצורך בהעלאת סף הדיווח שעניינו מחזור המכירות המשותף של הצדדים נובע מכך שמאז שנקבע הסכום בחוק, בשנת 1999, השתנה המשק הישראלי וצמח מאד. למעשה, התוצר המקומי הגולמי גדל בתקופה שבין 1999 ל-2015 ביותר מפי שתיים. תנאי הסף אשר מתבסס על מחזור המכירות המשותף של הצדדים למיזוג אמור לשמש כאינדיקציה לגודל עסקה שעשויה להיות משמעותית למשק, אך לאור השינויים הגדולים בכלכלה הישראלית, הוא נמוך מדי ואינו ממלא אחר ייעודו באופן מיטבי. גם לפי דו"ח של הOECD- משנת 2016,[7] בחינה השוואתית של רף הדיווח על מיזוגים בין המדינות החברות בארגון מראה כי הרשות הישראלית נדרשת לטפל במספר גבוה של הודעות מיזוג יחסית לגודל האוכלוסייה. בהתאם, מוצע להעלות את רף הדיווח המבוסס על מחזור מכירות משותף לסכום של 360 מיליון ₪. סכום זה משקף בקירוב הצמדה לשינוי בתמ"ג של הסכום שבחוק הנוכחי.

בנוסף, מוצע לתקן את סעיף 17(ב) לחוק כך שייקבע מנגנון עדכון סכום אוטומטי בחוק בהתאם לשינויי המדד.

 כאמור לעיל, שני הספים האחרים לא ישתנו. לפיכך מיזוגים קטנים יותר עדיין עשויים להידרש לאישור הממונה אם מתקיים בהם אחד משני תנאי סף האחרים: נתח שוק משותף לצדדים למיזוג של מעל 50% (דהיינו, מיזוג אשר מוביל ליצירת מונופול על בסיס נתח שוק, לפי סעיף 26(א)(1)), או נתח שוק של מעל 50% שמחזיק אחד מהצדדים למיזוג (דהיינו, מיזוג שצד לא הוא בעל מונופולין על בסיס נתח שוק, לפי סעיף 26(א)(1). השארת שני תנאי סף אלה נועדה לתפוס מיזוגים שאינם עומדים בסף מחזורי המכירות, אך עלולים לפגוע משמעותית בתחרות, ולכן הם ימשיכו להיות מוגשים לבחינת הרשות.

עוד מוצע לתקן את סעיף 20 לחוק לעניין ארכה לקבלת החלטה לגבי מיזוג. פרק הזמן הקבוע בחוק כיום לקבלת החלטה במיזוג עומד על 30 ימים; סמכות הארכת תקופה זו נתונה בידי אב בית הדין להגבלים עסקיים לפי סעיף 38 לחוק וכן קיימת האפשרות להאריך את המועד על פי הסכמת הצדדים. הניסיון מראה כי פרק זמן זה, הגם שהוא הולם את מרבית המיזוגים המוגשים לאישור הממונה, אינו מתאים למיזוגים מורכבים המעלים שאלות של ממש. על כן מוצע לאפשר הארכה של פרק הזמן הקבוע בחוק לקבלת החלטה בבקשת אישור, אם מצא הממונה כי הדבר נדרש, בלא צורך להידרש להליך שיפוטי או להסכמת הצדדים, אלא בהחלטה מנהלית מנומקת של הממונה. הממונה יוכל לעשות שימוש בסמכות זו על מנת להאריך את מועד בדיקת המיזוג מספר פעמים, בכל פעם לפרק הזמן הסביר בנסיבות העניין, ובלבד שהארכה המצטברת לא תעלה על 120 ימים נוספים. זאת, בדומה למקובל בעולם ביחס למיזוגים המעוררים שאלות תחרותיות משמעותיות.

5.       שינויים בפרק המונופולין

מוצע לתקן את הגדרת המונופולין בסעיף 26(א) לחוק כך שלצד ההגדרה הקיימת, לפיה מי שיש לו נתח של שוק של מעל 50% הוא בעל מונופולין, ייקבע כי גם מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי שאינו זמני ומטבעו קצר טווח, הינו בעל מונופולין.

כיום, בבסיס תחולתו של פרק המונופולין על אדם עומדת דרישה בדבר נתח שוק של מעל 50% שאותו אדם מרכז בידיו. אלא שבעוד שהדין הקיים מתמקד בנתח השוק, התופעה הכלכלית המרכזית שאותה מבקשים דיני המונופולין לרסן היא שימוש לרעה בכוח שוק משמעותי, המהווה מונח מקובל בדיני ההגבלים העסקיים. כדברי בית הדין להגבלים עסקיים בה"ע 2/96 הממונה על הגבלים עסקיים נ' ידיעות אחרונות:

"מבחינה כלכלית, החשש לפגיעה בתחרות נובע מקיומו של כוח שוק, המאפשר למי שמחזיק בכוח זה להשפיע על מחיר השוק ועל נתונים אחרים הנקבעים בשוק תחרותי על ידי כוחות השוק. החשש מפני מונופולין נובע מהחשש מפני הפעלת כוח השוק הנתון בידי בעל המונופולין."

באופן חריג למקובל בעולם, הדין הישראלי הקיים מבסס קיומו של מעמד מונופוליסטי רק על נתח השוק במקום על כוח השוק עצמו. כתוצאה מכך, לא ניתן לפעול כנגד גופים בעלי כוח שוק משמעותי אשר מנצלים את כוחם לרעה, דוחקים מתחרים ופוגעים בתחרות ובצרכן, אם נתח השוק שלהם נמוך מ- 50%.

בהתאם, מוצע להוסיף להגדרת המונופולין את מי שמרכז בידיו כוח שוק משמעותי שאינו זמני ומטבעו קצר טווח, אף אם לא ניתן להראות כי הוא מחזיק ביותר ממחצית מהשוק. על מנת להעריך אם גוף מחזיק בכוח שוק כאמור יש להביא בחשבון את נתח השוק בו הוא מחזיק, כמו גם פרמטרים רלבנטיים אחרים, כגון שאלת קיומם של חסמי כניסה והתרחבות בתחום, ועוד.

כמו כן, מוצע למחוק את סעיפים 28-27 לחוק, שעניינם בסמכות הממונה לדרוש מבעל מונופולין המייצר או מייבא נכס או נותן שירות שהמפרט שלו נקבע כתקן לפי חוק התקנים, תשי"ג-1953,[8] כי לא ייצר, לא ייבא ולא ימכור את הנכס או לא ימכור את השירות, אלא אם כן התאימו לדרישות התקן, ובערר על דרישה כאמור של הממונה. לפחות מאז הוקמה רשות הגבלים עסקיים בשנת 1994 לא נעשה שימוש בסמכות זו של הממונה, והיא אינה קשורה לתכלית החוק ולייעודו של מוסד הממונה, בקידום התחרות במשק.

6.       תיקון סעיף 46(א) לחוק – חקירת עבירות שיבוש עשיית משפט בהקשר של עבירות על חוק ההגבלים העסקיים (סעיף 24 להצעת החוק)

נוסחו הנוכחי של סעיף 46(א) לחוק מסמיך את הממונה ואת חוקרי הרשות לחקור בעבירות שיבוש עשיית משפט המנויות בסעיף במקרה של חשד כי עבירת השיבוש נעברה אגב חקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. ניסוח זה עשוי להתפרש כך, שהסמכות לחקור קמה רק אם עבירת השיבוש נעברה לאחר פתיחת החקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים. אלא שהגיונם של דברים מחייב כי לממונה ולחוקרי הרשות תהיה הסמכות לחקור בכל מקרה שבו התעורר חשד כי נעברה עבירת שיבוש במועד כלשהו – בין אם השיבוש נעשה לאחר שנפתחה כבר חקירת הגבלים עסקיים ובין אם השיבוש נעשה לפני שנפתחה חקירה – למשל, פעולת העלמת ראיות ביחס לקרטל אסור שנעשתה לפני שנפתחה חקירה בעניין הקרטל, ומתוך מטרה להכשיל חקירה עתידית. אותו הגיון עומד גם בבסיס הגדרת עבירות השיבוש בחוק העונשין, התשל"ז-1977,[9] אשר אינו דורש קיומה של חקירה כאחד מיסודות העבירה בעבירות הקבועות בו בסעיפים 242, 244, 245, 246, ו-249.

בהתאם, מוצע לתקן את נוסח הסעיף באופן שיבהיר, כי סמכות החקירה קמה כאשר, אגב חקירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התעורר חשד כי נעברה אחת מעבירות שיבוש עשיית משפט הקבועות בסעיף בקשר לעבירה הנחקרת.

7.       תיקון סעיף 47 לחוק לעניין הענישה הפלילית המירבית על עבירות הגבלים עסקיים וביטול הוראת הנסיבות המחמירות בסעיף 47א'

כיום, סעיף 47(א) לחוק קובע עונש מאסר מירבי אחיד לכלל העבירות הפליליות המפורטות בו על חוק ההגבלים העסקיים, של שלוש שנות מאסר; בנוסף, סעיף 47א' קובע לעבירה לפי סעיף 47(א) שנעברה בנסיבות מחמירות עונש מאסר מירבי של חמש שנים. בהתאם לחוק העונשין (תיקון 113), התשע"ב-2012,[10] בעניין הבניית שיקול הדעת בענישה, המקום הראוי לבחינת הנסיבות המגבשות את חומרת המעשים הוא בשלב הטיעונים לעונש. משכך, מתבקש למחוק את סעיף 47א', ולקבוע עונש מירבי ההולם את אופי העבירות השונות המנויות בסעיף 47(א) וחומרתן. עבירת ההסדר הכובל האסור היא החמורה ביותר מבין העבירות על חוק ההגבלים העסקיים, והניסיון המצטבר לאורך שנים מראה כי מרבית כתבי האישום המוגשים ביחס להסדרים כובלים עוסקים בעבירה בנסיבות מחמירות, שהעונש המירבי בגינה הוא, כאמור, חמש שנים. בהתאם, מוצע לקבוע כי הרף העליון לעונש מאסר על עבירת הסדר כובל יהלום את חומרת העבירה, יהיה החמור ביותר בעבירות ההגבלים העסקיים, ויעמוד על חמש שנים. ביחס לעבירות אחרות הקבועות בסעיף 47(א), שעניינן אי-קיום תנאים באישור שנתנה הממונה להסדר כובל או מיזוג, עבירות אי דיווח על מיזוגים, ניצול מעמד מונופוליסטי לרעה, הפרת הוראות של הממונה לפי סעיף 30 או 31 לחוק או צו שניתן לפי סעיפים 25, 31, 35 או 36, מוצע כי העונש המירבי יעמוד על שלוש שנות מאסר, שהוא הרף הקבוע כיום ביחס לעבירות אלה בהיעדר נסיבות מחמירות. 

8.       תיקון סעיף 50ד(א) לחוק לעניין סכום העיצום המירבי על תאגיד גדול       

  כאמור, המטרה המרכזית של מכלול תיקוני החקיקה המבוקשים היא מיקוד האיסורים בחוק ופעילות האכיפה בפרקטיקות המצויות בגרעין הקשה של דיני ההגבלים העסקיים. מוצע כי לצד ההפחתה בסמכויות הפיקוח מראש וההקלה על נקיטה בפרקטיקות עסקיות שאינן עלולות לפגוע באופן משמעותי בתחרות, תתחזק האפשרות למצות את הדין עם המפרים. בהתאם, מוצע לתקן את סעיף 50ד' לחוק, ולהסיר את המגבלה על הסכום המירבי שניתן להטיל כעיצום על תאגיד, מעבר לשיעור המקסימלי של העיצום כאחוז ממחזור המכירות של התאגיד. כיום, החוק קובע עיצום מקסימלי של 8 אחוזים ממחזור המכירות של המפר "ובלבד שהעיצום לא יעלה על 24,490,070 ₪" לגבי הפרות מהותיות של החוק.

קביעת העיצום המקסימלי כאחוז מסוים ממחזור המכירות ולא כסכום גג קבוע מבטאת את עיקרון המידתיות. רשות הגבלים עסקיים מפקחת על קיומן של הוראות החוק על ידי כלל הגופים במשק, גדולים כקטנים. על מנת לייצר הרתעה אפקטיבית, ובה בעת להימנע מחיוב המפר בסכומים בהם לא יוכל לעמוד, יש צורך בהתאמת גובה העיצום לזהותו של המפר. מכאן, יוצר החוק זיקה בין מחזור המכירות של התאגיד, המהווה אינדיקציה להיקף פעילותו וליכולתו הכלכלית, לבין העיצום המרבי שניתן להטיל עליו. סכום גג שרירותי על גובה העיצום, מיטיב דווקא עם הפירמות הגדולות במשק שלהן מחזורים גבוהים, כך שלמעשה גופים אלו חשופים לעיצום בשיעור נמוך יחסית לגודל המחזורים שלהם בשל גובה העיצום המקסימלי שאינו מאפשר התאמת העיצום לגובה המחזור שלהם.

9.       קביעת מועד הפרסום באתר האינטרנט של הרשות כמועד הקובע לצורך חישוב זמני ערר

מוצע לתקן את סעיפים 15, 22(ב) ו-30 לחוק באופן שיבהיר, כי המועד הקובע לצורך חישוב זמני עררים על החלטות הממונה בבקשת פטור להסדר כובל, בקשת אישור מיזוג או בעניין הוראות לבעל מונופולין, הוא מועד פרסום ההחלטה באתר האינטרנט של הרשות. זאת, משום שכעניין פרקטי, סביר כי פרסום יבוא לידיעתו של הציבור הרלבנטי כבר בעקבות עדכון הדבר באתר האינטרנט של הרשות.        

ד.      השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

יתוקן חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 כאמור בתזכיר זה, וכן יבוצעו תיקונים עקיפים לחוקים כמפורט בתזכיר זה.

 

ה.      השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי:

אין.

 

ו.        הערכת השפעות רגולציה (RIA)

החקיקה המוצעת אינה מחויבת בעריכת דו"ח RIA, שכן היא נכללת בתכנית העבודה להפחתת הנטל הרגולטורי של  רשות הגבלים עסקיים.

 

ז.        להלן הנוסח המוצע:

 

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס'--)(חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי),  התשע"ז–2017

תיקון שם החוק

1.

 בשמו של חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988‏[11] (להלן – החוק העיקרי) במקום "ההגבלים העסקיים" יבוא "התחרות".

תיקון סעיף 1

2.

בסעיף 1 לחוק העיקרי –

(1) אחרי ההגדרה "ארגון צרכנים" יבוא:

""אתר האינטרנט" - אתר האינטרנט של רשות התחרות;";

(2) בהגדרה "בית הדין" , במקום "בית הדין להגבלים עסקיים" יבוא "בית הדין לתחרות";

(3) במקום ההגדרה "חברה" יבוא:

""חברה" - חברה כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999[12] (להלן – חוק החברות), חברת חוץ כהגדרתה בחוק החברות, אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות,[13] עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980[14] ושותפות כהגדרתה בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975[15] (להלן – פקודת השותפויות), לרבות שותפות חוץ כהגדרתה בסעיף 74 לפקודת השותפויות;";

(4) במקום ההגדרה "הממונה" יבוא:

""הממונה" - הממונה על התחרות שמונה לפי סעיף 41;".

החלפת סעיף 14א

3.

 במקום סעיף 14א' לחוק העיקרי יבוא:

"מועד למתן החלטת הממונה 14א.          הממונה ייתן את החלטתו בתוך 30 ימים מהיום שבו הגיעה לידיו בקשה לפי סעיף 14, אלא אם כן מצא כי בדיקת בקשת הפטור מצדיקה את הארכת התקופה בפרקי זמן נוספים, שאינם עולים, במצטבר, על 120 ימים נוספים. על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב."

תיקון סעיף 15א

4.

 בסעיף 15א לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ז), תימחק הסיפא "על קביעה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה)".

תיקון סעיף 16

5.

בסעיף 16 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), אחרי המילים "לפי סעיף 7" יבוא "או בקשה להיתר זמני לפי סעיף 13, או לפטור לפי סעיף 14 בהתאמה";

(2) סעיף קטן (ב) בטל.

תיקון סעיף 17

6.

בסעיף 17 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (א), במקום פסקה (1), יבוא: "(1) כתוצאה מהמיזוג החברות המתמזגות יהפכו לבעל מונופולין, כמשמעותו בסעיף 26(א)(1) ";

(2) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "150 מיליון שקלים חדשים" יבוא "360 מיליון שקלים חדשים", וימחקו המלים "השר רשאי, באישור וועדת כלכלה של הכנסת, לשנות את הסכום האמור";

(3) בסעיף קטן (א), בפסקה (3), במקום "כמשמעותו בסעיף 26" יבוא "כמשמעותו בסעיף 26(א)(1)";

 

 

(4)בסעיף קטן (ב), בפסקה (1), במקום המילים "שיעור עליית המדד" יבוא "שיעור שינוי המדד", ויימחקו המילים "ובלבד ששיעור עליית המדד כאמור עלה על 10 אחוזים";  

(5) בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (3) יבוא "(3) הממונה יפרסם הודעה על סכום מעודכן כאמור באתר האינטרנט של הרשות וברשומות";

(6) בסעיף קטן (ב), בפסקה (4), בהגדרת "המדד היסודי", במקום "שלאחר תחילתו של חוק זה" יבוא "שלאחר תיקון [XX] לחוק זה", ובמקום "אוקטובר 1988" יבוא "דצמבר 2017";

(7) סעיף קטן (ד) בטל.

תיקון סעיף 20

7.

בסעיף 20 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ב), במקום המילים "לפי סעיף 38" יבוא: "לפי סעיף קטן (ב1) או לפי סעיף 38";

(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב1) מצא הממונה, כי בדיקת הודעת מיזוג מצדיקה את הארכת התקופה הקבועה בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה להאריך את המועד בסעיף קטן (א) לפרקי זמן נוספים, שאינם עולים, במצטבר, על 120 ימים נוספים. על הארכה כאמור ימסור הממונה לצדדים הודעה מנומקת, בכתב".

תיקון סעיף 21

8.

בסעיף 21 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), אחרי המילה "ברשומות" יבוא ", באתר האינטרנט".

תיקון סעיף 22

9.

בסעיף 22 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ב), במקום "בשני עיתונים יומיים" יבוא "באתר האינטרנט".

תיקון סעיף 26

10.

בסעיף 26 לחוק העיקרי –

(1) במקום  סעיף קטן (א), יבוא:

"(א) לענין חוק זה יראו כבעל מונופולין כל אחד משני אלה:

(1)     אדם שחלקו בכלל האספקה של נכסים או בכלל רכישתם, או בכלל מתן שירותים, או בכלל רכישתם, עולה על מחצית;

(2)     אדם המחזיק כוח שוק משמעותי ביחס לאספקת נכסים או רכישתם, או ביחס למתן שירותים או רכישתם.

על קיומו של בעל מונופולין כאמור יכריז הממונה בהודעה ברשומות; על הכרזה כאמור יחולו הוראות סעיף 43(ב) עד (ה), כאילו היתה קביעה לפי סעיף 43(א(."

(2) סעיף קטן(ג) – בטל.

ביטול סעיפים 27-28

11.

סעיפים 27 עד 28 לחוק העיקרי  – בטלים.

תיקון סעיף 30

12.

בסעיף 30 לחוק העיקרי –

(1) בסעיף קטן (ד), אחרי המילים "בשני עיתונים יומיים" יבוא "ובאתר האינטרנט";

(2) בסעיף קטן (ה), אחרי המילים "בשני עיתונים יומיים" יבוא "ובאתר האינטרנט",  ואחרי המילים "יפרסמן בעיתונים" יבוא "ובאתר האינטרנט";

(3) בסעיף קטן (ו), לאחר המילים "ממועד פרסום דבר מתן ההוראות" יבוא "באתר האינטרנט";

(4) בסעיף קטן (ז), לאחר המילים "ממועד הפרסום" יבוא "באתר האינטרנט".

החלפת כותרת פרק ה'

13.

במקום כותרת פרק ה' לחוק העיקרי יבוא: "פרק ה': בית הדין לתחרות".

תיקון סעיף 32

14.

בסעיף 32 לחוק העיקרי, במקום המילים "בית דין להגבלים עסקיים" יבוא "בית דין לתחרות".

תיקון סעיף 35

15.

בסעיף 35 לחוק העיקרי, במקום "הגבל עסקי" יבוא "שהובא בפניו".

החלפת כותרת פרק ו'

16.

במקום כותרת פרק ו' לחוק העיקרי יבוא: "פרק ו': רשות התחרות והממונה, תפקידו וסמכויותיו".

תיקון סעיף 41

17.

בסעיף 41 לחוק העיקרי, במקום "ממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "ממונה על התחרות".

תיקון סעיף 41א

18.

בסעיף 41א לחוק העיקרי, במקום "רשות הגבלים עסקיים" יבוא "רשות התחרות".

תיקון סעיף 46

19.

בסעיף 46 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), במקום "או התעורר חשד כי אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו-249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977[16]", יבוא "או התעורר חשד אגב חקירה בעבירה לפי חוק זה כי נעברה עבירה לפי סעיפים 242, 244, 245, 246 ו-249 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בקשר לעבירה הנחקרת".

תיקון סעיף 47

20.

בסעיף 47 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (א) יבוא:

"(א)(1) מי שהיה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור, ושאינו פטור בכללי פטור סוג לפי סעיף 15א, דינו מאסר חמש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ולכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור בסעיף 43; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין;

(2) מי שעשה אחת מאלה:

(א) לא קיים תנאי שעל פיו אושר ההסדר הכובל או שעל פיו ניתן ההיתר הזמני או הפטור, לפי הענין;  

(ב) לא הודיע על מיזוג חברות או עשה מעשה שיש בו משום מיזוג, מלא או חלקי, בניגוד להוראות פרק ג';

(ג) לא קיים תנאי שנקבע באישור המיזוג;

(ד) ניצל לרעה את מעמדו בשוק לפי הוראות סעיף 29א, ובלבד שהוכחה כוונתו להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור;

(ה) עבר על הוראה שניתנה לפי סעיפים 30 או 31ג או על צו שניתן לפי סעיפים 25 או 31;

(ו)   עבר על צו שניתן לפי סעיפים 35 או 36,

דינו  – מאסר שלוש שנים, או קנס שהוא פי עשרה מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) וקנס נוסף שהוא פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין (להלן - קנס נוסף), לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם היתה עבירה על פסקה (ב) - לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שנמסרה הודעת הממונה כאמור בסעיף 43; אם היה תאגיד - כפל הקנס או הקנס הנוסף, לפי הענין."

ביטול סעיף 47א

21.

סעיף 47א' לחוק העיקרי - בטל.

תיקון סעיף 50ב

22.

בסעיף 50ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), בפסקה (1), לאחר המילים "שלושים ימים לפחות טרם הגשת הבקשה," יבוא "הודעה באתר האינטרנט ו-".

תיקון סעיף 50ג

23.

בסעיף 50ג לחוק, במקום המילים ב"אתר האינטרנט של הרשות" יבוא "באתר האינטרנט".

תיקון סעיף 50ד

24.

בסעיף 50ד לחוק העיקרי, בסעיף קטן (א), יימחקו המילים "ובלבד שסכום העיצום לא יעלה על 24,490,070 שקלים חדשים".

תיקון חוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992

25.

בחוק בתי דין מינהליים, תשנ"ב-1992,[17] בסעיף 15 לתוספת לחוק, במקום המילים "בית הדין להגבלים עסקיים לפי סעיף 32 לחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988" יבוא "בית הדין לתחרות לפי סעיף 32 לחוק התחרות, תשמ"ח-1988".

תיקון חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984

26.

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984,[18] בסעיף 51(א)(1)(א) במקום המילים "למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988" יבוא "למעט עבירה לפי חוק התחרות, תשמ"ח-1988".

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000

27.

בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000,[19] בסעיף 50 לתוספת הראשונה לחוק, במקום המילים "הממונה על ההגבלים העסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981

28.

בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981[20]

(1) בסעיף 11ג –

            (א) בסעיף קטן (ג), במקום המילים "והממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "והממונה על התחרות";

            (ב) בסעיף  קטן (ז), במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "חוק התחרות, התשמ"ח-1988";

(2) בסעיף 35ב(א), תחת הגדרת "תאגיד ריאלי משמעותי", במקום המילים "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות";

(3) בסעיף 36יב(ב), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";

(4) בסעיף 36יג –

            (א) בסעיף קטן (א), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";

            (ב) בסעיף  קטן (ג),  במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981

29.

בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981,[21] בסעיף 3 לחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק, במקום המילים "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "בחוק התחרות, התשמ"ח-1988".

תיקון חוק החברות, תשנ"ט-1999

30.

בחוק החברות, תשנ"ט-1999,[22] בסעיף 322, במקום המילים "הממונה על ההגבלים העסקיים" יבוא "הממונה על התחרות", ובמקום המילים "בחוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988" יבוא "בחוק התחרות, תשמ"ח-1988".

תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981

31.

בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981,[23] בתוספת הראשונה לחוק בסעיף לו', במקום המילים "ברשות הגבלים עסקיים" יבוא "ברשות התחרות", ובמקום המילים "לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "לחוק התחרות, התשמ"ח-1988".

תיקון חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995

32.

בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995,[24] בסעיף 4א(א), תחת הגדרת "תאגיד ריאלי משמעותי", במקום המילים "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על התחרות".

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005

33.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005,[25] בסעיף 11(ב), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות", ובמקום המילים "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 (בחוק זה – חוק ההגבלים העסקיים)" יבוא "בחוק התחרות, התשמ"ח-1988 (בחוק זה – חוק התחרות)".

חוק הקולנוע, תשנ"ט-1999

34.

בחוק הקולנוע, תשנ"ט-1999,[26] בסעיף 12א(ג) במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988," יבוא "חוק התחרות, התשמ"ח-1988", ובמקום חוק ההגבלים העסקיים יבוא "חוק התחרות".

תיקון חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990

35.

בחוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, תש"ן-1990,[27] בסעיפים 34א(ב), 34א(ה)(4), 62א(ג), 71ב(ד), 72ט ו-72י, במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות".

תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994

36.

בחוק השקעות משותפות בנאמנות, תשנ"ד-1994[28]

(1) בסעיף 9א(ד), במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "חוק התחרות, התשמ"ח-1988";

(2) בסעיף 23ב2(א), תחת הגדרת "תאגיד ריאלי משמעותי", במקום המילים "לממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "לממונה על תחרות".

תיקון חוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), תשס"ו-2006

37.

בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים) התשס"ו-2006,[29] בסעיף 2, תחת הגדרת "מיזוג", במקום המילים "בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "בחוק התחרות, התשמ"ח-1988".

תיקון חוק התקנים, תשי"ג-1953

38.

בחוק התקנים, תשי"ג-1953,[30] בסעיף 3יט(ו)(1), במקום המילים "לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988"  יבוא "לחוק התחרות, התשמ"ח-1988".

תיקון חוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982

39.

בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982,[31] בסעיף 6יב8, במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017

40.

בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), תשע"ז-2017[32]  

(1) בסעיף 12(א)(4), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות";

(2) בסעיף 12(ה)(5)(ד), במקום המילים "רשות ההגבלים העסקיים, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על הגבלים עסקיים לפי סעיף 44א לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988" יבוא "רשות התחרות, לעניין מידע שנאסף מכוח סמכות הממונה על התחרות לפי סעיף 44א לחוק התחרות, התשמ"ח-1988".

תיקון חוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), תשע"ג-2013

41.

בחוק להגנת הספרות והסופרים בישראל (הוראת שעה), תשע"ג-2013,[33] בסעיפים 8(ה), 36(א), 38(א)(5) ו-41(א), במקום המילים "הגבלים עסקיים" יבוא "התחרות".

 

תיקון חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013

42.

בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, תשע"ד-2013,[34] בסעיפים 1, 30(א)(1), 42, ו-43(ג), במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות"; בסעיפים 1, 4(ד)(1), 4(ד)(2), 4(ד)(3), 4(ד)(4), 4(ה), 7(ב), 10, 11(ב), 11(ג)(2), 11(ג)(3), בכותרת סעיף 12 ובסעיפים 12(א), 12(א)(1), 12(א)(2), 12(ב), 13(א), 14(א), 14(ב), 30(ג)(1)(א), 30(ג)(1)(ב), 30(ג)(1)(ג), 30(ה) תחת הגדרת "מחזור מכירות קובע", 39(י)(2), 40(א)(1), 42, ו-43(ב), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות", בסעיף 13(ב), במקום המילים "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות"; ובסעיף 17, במקום "הממונה על ההגבלים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002

43.

בחוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002,[35] בסעיף 4(ד)(6)(ג) במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות".

תיקון חוק משק הדלק (קידום התחרות), תשנ"ד-1994

44.

בחוק משק הדלק (קידום התחרות), תשנ"ד-1994,[36] בסעיפים 1, 4(א) ו-4(ו), במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים", יבוא "חוק התחרות".

 

תיקון חוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016

45.

בחוק נתוני אשראי, תשע"ו-2016,[37] בסעיף 108(א), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על תחרות".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982

46.

בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982[38]

(1) בסעיף 6(ג1), במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988" יבוא "חוק התחרות, תשמ"ח-1988";

(2) בסעיף 74(א)(2), במקום המילים "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות".

תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007

47.

בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת), תשס"ח-2007,[39] בסעיף 1, תחת הגדרת "רשות חוקרת אחרת", במקום המילים "רשות ההגבלים העסקיים" יבוא "רשות התחרות".

תיקון חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999

48.

בחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999,[40] בסעיף 24, במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים, תשמ"ח-1988" יבוא "חוק התחרות, תשמ"ח-1988".

תיקון חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996

49.

בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996,[41] בסעיפים 1(א), 5(ב), 6א1(א)(1) ו- 6(ג) לחוק, במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות". 

תיקון חוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014

50.

בחוק קידום התחרות בענף המזון, תשע"ד-2014,[42] בסעיף 2 לחוק, בהגדרות "אתר האינטרנט", "בית דין", "הסדר", "הממונה" ו"חוק ההגבלים העסקיים", ובסעיפים 9(ז), 11(ד), 13, 18(ד), 19(ב), 22, 24, 27(ב), 28, ו-51, במקום המילים "ההגבלים העסקיים" יבוא "התחרות".

 

תיקון חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016

51.

בחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016,[43] בסעיפים 10(א)(8)(א) ו-10(א)(8)(ב), במקום המילים "הממונה על הגבלים עסקיים" יבוא "הממונה על התחרות", ובמקום "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות."

 

תיקון חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006

52.

בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006[44] 

(1) בסעיף 2, בסעיף 4 לתוספת השנייה לחוק ובסעיף 1 לתוספת השלישית לחוק, במקום המילים "חוק ההגבלים העסקיים" יבוא "חוק התחרות";

(2) בסעיף 27(ב)(3), במקום המילים "נציג של הממונה על הגבלים עסקיים כמשמעותו בחוק  ההגבלים העסקיים" יבוא "נציג של הממונה על תחרות כמשמעותו בחוק התחרות".

נספח:

פטור מחובת עריכת דו"ח השפעת רגולציה (RIA)

תזכיר חוק ההגבלים העסקיים (תיקון מס'...)(חיזוק האכיפה והפחתת הנטל הרגולטורי), התשע"ז–2017 פטור מן החובה לערוך דו"ח השפעת רגולציה (RIA), שכן הוא מקודם במסגרת התכנית השנתית להפחתת הנטל הרגולטורי של רשות הגבלים עסקיים.

 


[1] ס"ח התשמ"ח עמ' 128.

[2] ס"ח התשמ"ד עמ' 53.

[3] חא"י א עמ' 336.

[4] ס"ח התשי"ד עמ' 41.

[5] ס"ח התשנ"ט עמ' 189.

[6] ס"ח התש"ם עמ' 210.

[7] P.70,(January 2016) OECD Economic Surveys, Israel.

[8] ס"ח התשי"ג עמ' 30.

[9] ס"ח התשל"ז עמ' 226.

[10] ס"ח התשע"ב עמ' 102.

 [11]ס"ח התשמ"ח עמ' 128; התשע"ה, עמ' 111.

 [12]ס"ח התשנ"ט עמ' 189.

[13] חא"י א עמ' 336.

[14] ס"ח התש"ם עמ' 210.

 [15]נ"ח התשל"ה עמ' 549.

[16] ס"ח התשל"ז עמ' 226.

[17] ס"ח התשנ"ב, עמ' 90; התשע"ג, עמ' 16.

[18] ס"ח התשמ"ד, עמ' 198; התשע"ז, עמ' 1200.

[19] ס"ח התש"ס, עמ' 190; התשע"ז, עמ' 1171.

[20] ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ז, עמ' 695.

[21] ס"ח התשמ"א, עמ' 248; התשע"ז, עמ' 1156.

[22] ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.

[23] ס"ח התשמ"א, עמ' 322.

[24] ס"ח התשנ"ח, עמ' 416.

[25] ס"ח התשס"ח, עמ' 918.

[26] ס"ח התשנ"ט, עמ' 53.

[27] ס"ח התש"ן, עמ' 59.

[28] ס"ח התשנ"ד, עמ' 308; התשע"ז, עמ' 1064.

[29] ס"ח התשס"ו, עמ' 174; התשע"ב , עמ' 508.

[30] ס"ח התשי"ג, עמ' 30; התשע"ז, עמ' 162.

[31] ס"ח התשמ"ב, עמ' 218; התשע"ז, עמ' 982.

[32] ס"ח התשע"ז, עמ' 364.

[33] ס"ח התשע"ג, עמ' 208; התשע"ו, עמ' 884.

[34] ס"ח התשע"ד, עמ' 92; התשע"ז, עמ' 983.

[35] ס"ח התשס"ב, עמ' 55; התשע"ו, עמ' 73.

[36] ס"ח התשנ"ד, עמ' 270; התש"ע, עמ' 593.

[37] ס"ח התשע"ו, עמ' 838.

[38] ס"ח התשמ"ב, עמ' 43; התשע"ז, עמ' 1200.

[39] ס"ח התשס"ח, עמ' 72.

[40] ס"ח התשנ"ט, עמ' 146.

[41] ס"ח התשנ"ו, עמ' 192; התשס"ז, עמ' 79.

[42] ס"ח התשע"ד, עמ' 438; התשע"ז, עמ' 2660.

[43] ס"ח התשע"ו, עמ' 970.

[44] ס"ח התשס"ו, עמ' 264; התשע"ז, עמ' 597.